לעריכת חתונות יהודיות ביום שישי בצהריים יש היסטוריה מרתקת. במשך מאות שנים זו הייתה נורמה מקובלת, אבל בימינו התופעה הרבה פחות נפוצה.

במאמר הבא נסקור בקצרה את הסיבות מאחורי הצטמצמות המנהג בימינו ונלמד מהן ההגבלות ההלכתיות של עריכת חתונה ביום שישי:

אסור או מומלץ?

בגמרא1 נאמר שאסור לערוך חתונה בערב שבת וגם לא במוצאי שבת, בגלל החשש שארגון סעודת החתונה עלול להביא בטעות לידי חילול שבת.

הדוגמה שאליה מתייחסת הגמרא היא חתן שלהוט לרצות את הכלה שלו ומרוב שהוא טרוד לוודא שסעודת החתונה תהיה מכובדת שוחט עוד עוף קטן, כשהוא שוכח שאסור לעשות זאת בשבת.

אף על פי כן, לדעת רוב הפוסקים האיסור לא נקבע להלכה. ואכן, ברוב קהילות ישראל נהגו לערוך חתונות בימי שישי2.

יש מסבירים שהאיסור המקורי התייחס מלכתחילה רק למקרה שבו החתן מארח את סעודת החתונה, כפי שהיה נהוג בתקופות קדומות. במקרה כזה, החשיבות הרבה שיש בעיני הכלה לאירוע מוקפד מצד אחד, והלהיטות של החתן לרצות את הכלה מצד שני, היו עלולות להביא אותו להיכשל בטעות באיסור שבת לצורך ארגון הסעודה. אבל בימינו, שצד הכלה לוקח את האחריות על ארגון החתונה מותר לכתחילה לערוך חתונות גם בימי שישי3.

במשך מאות שנים קביעת החתונה ליום שישי הייתה האפשרות המועדפת בעיני רבים. הגורם העיקרי להעדפה הפופולרית הזו היה העוני הקשה שהיה מנת חלקם של רוב היהודים. עריכת החופה ביום שישי אחר הצהריים איפשרה לבעלי השמחה למזג את סעודת החתונה היקרה בסעודת השבת וכך לחסוך בהוצאות.

זאת ועוד, בקרב גדולי החסידות הבחירה להתחתן ביום שישי נבעה גם מסיבה עקרונית, כיון שעל פי תורת הסוד זהו היום המתאים לבניית קשר הנישואין4, וגם החתונה הראשונה בהיסטוריה, של אדם הראשון עם חווה, נערכה ביום שישי – היום שבו נבראו5.

חתונת השבת של קראקוב

בעוד עריכת חתונה ביום שישי מותרת לכתחילה לפי רוב הפוסקים, הרי שבשבת לכל הדעות אין לערוך חתונה, להוציא מקרים חריגים וקיצוניים במיוחד.

המקרה המפורסם ביותר של חתונה בשבת הוא זה שנעשה על ידי גדול הפוסקים של יהדות אשכנז, בן המאה ה-16, רבי משה איסרליש הידוע בכינוי הרמ"א.

וכך היה המעשה6 :

אלמן יהודי עני מקהילת קראקוב מצא שידוך ראוי לבתו היתומה והתחייב, כמקובל, להעניק נדוניה לבני הזוג שממנה יוכלו לכלכל את ביתם המשותף. למרבה הצער, לאחר השידוך ולפני מועד החתונה הלך גם האב לעולמו והכלה נותרה לבדה בעולמה יתומה מאב ומאם וחסרת כל. היחיד שנחלץ לעזרתה היה דודה, אחי אימה, שאסף אותה לביתו.

מועד החתונה קרב ובא ולכלה היתומה אין יכולת להכין את צרכי החתונה ולהשיג את כספי הנדוניה. ובלי נדוניה, זאת כל אחד יודע, אין חתונה.

ישבה הכלה בודדה ועצובה עד שניגשו אליה שכנותיה וחברותיה של ובפיהם הבטחה: הן תדאגנה לגייס כסף עבור הנדוניה והיא שתתקיים במועדה!

לקראת מועד החתונה סייעו לה חברותיה להתכונן כראוי לכלה בת ישראל כשרה, הן גם השיגו עבורה שמלת כלה מפוארת והכינו סעודה חגיגית. אך למרות הבטחתן לא הביאו את כל כספי הנדוניה.

החתונה נקבעה ליום שישי וכאשר נטו צללי ערב ניגש החתן לקדש את הכלה תחת החופה, ולפתע נודע לו שכספי הנדוניה המובטחת חסרים. כששמע זאת נסוג החתן והודיע שהחתונה לא תתקיים עד שהנדוניה שהובטחה תושג במלואה.

חשובי וזקני הקהילה נגשו אל החתן וניסו לדבר על ליבו, שלא יבייש בת ישראל כשרה והגונה רק בגלל הממון, אולם כל דבריהם נפלו על אוזניים ערלות. החתן עמד בסירובו ולא היה מוכן בשום אופן להתפשר על נדוניה חלקית. הוא דרש לקבל את מלוא הסכום בטרם יצעד אל החופה.

קראקוב הייתה כמרקחה. חלק מאנשי העיר כעסו על החתן אטום הלב שאינו מוכן להתפשר על סכום הנדוניה בעוד אחרים טענו שמי שהתחייבו להשיג את הנדוניה חייבים לעמוד בהבטחתם. תוך כדי המבוכה והמחלוקת נכנסה השבת ופרשה את כנפיה על העולם.

רק כעבור שעתיים מכניסת השבת, הגיעו הצדדים לידי הסכמות, והחתן התרצה לגשת אל החופה.

או אז הודיע הרמ"א, רב העיר, שטקס החתונה יתקיים מיד ולא יידחה עד לאחר השבת. הוא רצה למנוע מהכלה היתומה את הבושה וחשש שהתן שוב עלול לחזור בו מהסכמתו ולכן מיהר בעצמו לערוך את סדר החופה והקידושין והזוג נישא על ידו כדת משה וישראל בעיצומו של יום השבת קודש.

למרות שהיה זה מקרה יוצא דופן לחלוטין, בעקבות המקרה תיקנו רבני קהילת קראקוב שלא לערוך בעירם חתונות בימי שישי כדי למנוע את האפשרות שכבוד השבת ייפגע.

המנהג כיום

הנוהג של עריכת חתונות בימי שישי המשיך להיות נפוץ ומקובל עד לפני כמה עשרות שנים, כל עוד החתונות נחגגו במסגרת אינטימית ומשפחתית כמו בעבר.

עם הגידול המבורך של הקהילות היהודיות בעשורים האחרונים, השתנו סדרי הגודל של אירועי החתונות וכיום רוב החתונות נערכות באולמות גדולים עם קהל משתתפים רחב שברובו מגיע לאירוע ממרחק נסיעה. במצב זה, קשה הרבה יותר לוודא שארגון החגיגה ביום שישי לא יגרום לחילול שבת ולכן עריכת חתונות בימי שישי הפכה להרבה פחות נפוצה ובקהילות מסוימות אף קבעו שיש להימנע מכך לחלוטין.

הדרכה הלכתית מפורטת

בנוסף לחשש מגרימת חילול שבת, ישנן מגבלות הלכתיות נוספות על עריכת חתונה ביום שישי. הבולטת ביניהן היא זמן הסעודה:

כשעושים חתונה ביום שישי, ניתן לערוך את סעודת החתונה בלילה ואז הסעודה נחשבת גם סעודת ליל השבת. אלו שבוחרים לעשות כך, לא יכולים ללוות את האירוע בכלי-זמר ושאר העזרים שאסורים לשימוש בשבת. אם רוצים לערוך את סעודת החתונה במהלך יום שישי, יש להתחיל את הסעודה בשעה מוקדמת יחסית ולקיים אותה במסגרת מוזמנים מצומצמת למינימום ההכרחי של מניין (עשרה) יהודים בלבד, על מנת שהסעודה לא תפריע לקיום סעודת השבת בלילה7.

מגבלות נוספות קשורות בכך שלחלק משלבי הנישואין יש גם משמעות משפטית ו"קניינית" ולכן יש בעיה לבצע אותם בשבת. ולכן בני זוג הבוחרים להתחתן ביום שישי צריכים להיות בקשר עם הרב כדי לקבל הנחיות מפורטות כיצד עליהם לנהוג במהלך החתונה וגם לאחריה.