• בצום 'תענית אסתר' – יג באדר (בשנה מעוברת: יג אדר-שני) – לפני תפילת המנחה הקודמת לחג הפורים אנו נותנים "מחצית השקל" לצדקה, זכר למצוות נתינת "מחצית השקל" שאותה היו חייבים להביא בכל שנה בזמן שבית המקדש היה קיים.

• בירושלים עיר הקודש, שבה חוגגים את "שושן פורים" ביום טו באדר (ובשנה מעוברת: ביום טו באדר-שני), מקיימים את מנהג 'זכר למחצית השקל' למחרת, לפני תפילת המנחה של יום הפורים ברוב העולם – יד באדר (ובשנה מעוברת: באדר שני)1.

• נוהגים לתת 3 מטבעות של חצי המטבע המקומי (בישראל: חצי שקל-חדש). מדוע שלוש? כי המילה "תרומה" מופיעה שלוש פעמים בתחילת פרשת כי תשא – הפרשייה בתורה שבה כתובה מצוות מחצית השקל.

• בקרב בני ספרד נפוץ המנהג לתת סכום כסף השווה בערכו ל-9 גרם כסף טהור לפי שער הכסף.

• מי שלא הספיק/ה לתת 'מחצית השקל' לפני תפילת מנחה של יום תענית אסתר, יכול לתת מחצית השקל לאחר תפילת מנחה או לפני קריאת המגילה בליל פורים, או לפני קריאת המגילה ביום פורים, בבוקר.

• אין להשתמש בכספי מעשרות לצורך נתינת מחצית השקל2.

• בזמן שבית המקדש קיים ונוהגת מצוות מחצית השקל מהתורה, נותנים רק הגברים מגיל 20 ומעלה. בימינו מהדרים לתת כבר מגיל 13 (בר-מצווה) ואילך וגם נשים וראוי שאפילו ילדים יחונכו לתת בעצמם.

• נוהגים שהאב נותן לצדקה זכר למחצית השקל גם עבור ילדיו הקטנים ואפילו לעוברים שטרם נולדו3. מי שנתן בשנה אחת עבור ילדיו צריך להתנות בפירוש שעושה זאת 'בלי נדר' ובלי להתחייב לנהוג כך בכל שנה, ואם לא התנה כך בפירוש צריך להמשיך ולתת עבורם בכל שנה עד שיגדלו ויתנו בעצמם4.