מדי כמה שנים בלוח השנה העברי מופיעה שנה מעוברת.

מהי בדיוק שנה מעוברת? מדוע וכיצד קובעים אותה? כאן תמצאו את כל התשובות לשאלותיכם.

מהי שנה מעוברת?

שנה מעוברת היא שנה בלוח העברי המכילה שלושה עשר חודשים. בשנים רגילות יש לנו חודש אדר אחד, ובשנה מעוברת שניים: חודש אדר א ואדר ב.

מי צריך שנה מעוברת?

אנחנו... כי בלי השנה המעוברת, היינו מוצאים את עצמנו חוגגים את חג הפסח באמצע החורף, בקיץ ובסתיו. אבל חג הפסח – וכמוהו שאר חגי ישראל הנקבעים לפי עונות השנה – צריך להיחגג רק בחודש האביב, כמו שכתוב בפסוק (דברים טז, א) "שמור את חודש האביב ועשית פסח לה' אלוקיך, כי בחודש האביב הוציאך ה' אלוקיך ממצרים."

כדי להבין את הבעיה קצת יותר, הבה נלמד מעט על לוח השנה העברי והלועזי.

לוח השנה הלועזי נקבע לפי מסלול השמש. לכן, עונות השנה תמיד יחולו באותן חודשים – החורף תמיד יתחיל בחודש דצמבר והאביב בחודש מרץ.

לוח השנה העברי, לעומת זאת, נקבע לפי מסלול הירח. יום כיפור, למשל, יכול לחול בתחילת ספטמבר או באמצע ספטמבר, מה שישפיע כמובן על מזג האוויר בצום.

מסלול השמש אורך קצת יותר מ-365 יום, זוהי השנה הלועזית. מסלול הירח אורך כ-29.5 יום, ובהתאם לכך החודש העברי מכיל 29 או 30 יום. 29.5 כפול 12 חודשים: 354. אם כן, ההבדל בין השנה הלועזית לשנה עברית יסתכם בקרוב ל-11 יום, כשהשנה העברית מתקדמת בקצב מהיר יותר מהשנה הלועזית.

לפי חשבון זה, חג הפסח ינוע 11 יום אחורנית מדי שנה. אט-אט הוא יתרחק מן האביב ויחול בחורף, בסתיו, בקיץ... כבר לא נוכל לקיים את מצוותו של הבורא שאמר לחגוג בחודש האביב.

[אגב, חודש הרמדאן למשל, הנחגג לפי לוח השנה המוסלמי, אכן נע משנה לשנה ויכול לחול בכל עונות השנה]

לשם כך תוקנה השנה המעוברת, שהיא שנה בת 13 חודשים. שנה כזו מוסיפה שלושים יום למעגל, ובכך מתקנת את הסטיה שנוצרה בין לוח השנה העברי לבין לוח השנה השמשי. שנה מעוברת חלה בערך פעם ב-3 שנים.

כיצד קובעים האם השנה מעוברת או לא?

בעבר1 , קבוצה מצומצמת שמנתה בין שלושה לשבעה דיינים נכבדים, חברי הסנהדרין, הייתה זו שקבעה האם לעבר את השנה או לא. הייתה זו ישיבה סגורה, והחברים בה היו דנים בנתונים שונים היכולים להשפיע על עיבור השנה. הנתון העיקרי היה, כמובן, האם חג הפסח יחול באביב או לא. אך היו גם נתונים נוספים כמו דרכים משובשות או גשרים הזקוקים לתיקון שעלולים לסכן את חיי העולים לרגל לירושלים בחג הפסח. לאחר שההחלטה התקבלה, היו נשלחים מכתבים מיוחדים לכל עם ישראל עם עדכון לוח השנה.

כיום שאין סנהדרין, הלוח מתנהל לפי מתכונת קבועה מראש שקבע הלל הנשיא (לא הלל הזקן המפורסם). זהו לוח השנה המבוסס לפי מחזור של 19 שנה, וכחלק ממנו נקבע אלו שנים במחזור תהיינה שנים מעוברות.

אז השנה מעוברת, או שלא. האם זה משנה בכלל?

חוץ מהעובדה הפשוטה שחודש שלם נוסף ללוח השנה, יש לכך גם השלכות מעשיות מאוד.

הבה ניקח לדוגמה שני ילדים שנולדו בשנה מעוברת. הראשון נולד בכ"ה – היום ה-25 לחודש אדר ראשון. השני נולד בג – היום השלישי בחודש אדר שני.

הבר מצווה שלהם תחול בשנה פשוטה, בה אין שני חודשי אדר אלא רק חודש אחד. הראשון, שנולד קודם לכן, יחגוג רק ב-25 לחודש אדר, בעוד הצעיר יותר יחגוג כבר ב-3 לחודש!

ומה לגבי אדם שאיבד אחד מיקיריו בחודש אדר של השנה המעוברת. באיזה חודש אדר הוא יציין את יום השנה לפטירה? נושאים אלו ואחרים נידונים בהרחבה בספרי ההלכה השונים.

ומתי נחגוג את חג פורים?

לפי רוב הדיעות, חודש אדר ב' הוא החודש העיקרי ואילו החודש הנוסף הוא האדר הראשון. לכן, את חג הפורים נחגוג רק בחודש אדר ב'.

אז שני חודשי אדר זה טוב או לא?

מכירים את המשפט "אם זה בחינם אז תביאו שניים?" אז חודש אדר, כידוע לכולנו, הוא חודש שמח במיוחד עליו נאמר "משנכנס אדר מרבין בשמחה." בשנה רגילה יש לנו רק שלושים יום של שמחה, ובשנה מעוברת – שישים! שמחה כפולה.

הלוואי שהשמחה הכפולה הזו תשפיע על כל פרט בחיינו.