זכרי את יום הנישואין לקדשו

"זכור (שמור) את יום השבת לקדשו" – זיכרון זו תכונה טובה. עלייך ליצור זיכרונות טובים לעצמך ולמשפחתך. שהייה יחד, חיוך, פתק, תמונה, חגיגות יום-הולדת, פיקניק של חול המועד – שלפי אותם מבנק הזיכרונות כאשר לא קל לך. העניקי לילדייך חוויות ורגעים הראויים לזכירה. לכולנו יש אוסף של זיכרונות נפלאים משנות הילדות שבכוחם לחזק אותנו.

צרי זיכרונות משותפים בחיי הנישואין שלך והרשי לעצמך להתמוגג על זמנים טובים.

שמעתי את הסיפור הבא: העיסוק בניקיון הבית גרם לרבקה בכל פעם מחדש לכעוס על בעלה, כשהגיעה לניקיון של אוסף האבנים המשעמם (לדעתה) שלו. הרגיז אותה שעליה לנקות גם את האבנים וגם את תיבת הזכוכית בה היו מונחות. יום אחד גמרה אומר להודיע לבעלה שעל האבנים 'לעוף' מהבית. היא רתחה בתוכה והמשיכה לנקות, הגיעה עד התצלום מחתונתה וראתה בו שני אנשים מאושרים. משהו בה נרגע וחיוך עלה על שפתיה. וכך עמדה שם, הסמרטוט בידה ומבט רך על פניה. היא נזכרה בתקופה ההיא, בסיבות שבשלן רצתה להינשא לאדם זה והנתונים שבגללם היא עדיין שמחה ומאושרת. המחשבה הבאה (עדיין מול התמונה) הייתה: "מה זה כבר עבורי לנקות מספר אבנים? מה אני עושה מכך כזה עניין רציני?"

פעם דיברתי עם אישה העוסקת עם זוגות במשבר. היא טוענת שכאשר מגיעים אליה זוגות הרוצים ר"ל להתגרש היא מנסה לנחש אם תוכל להציל את הזוג מביצוע הטרגדיה. ואיך היא יודעת אם הזוג יהיה מוכן להקשיב אליה? – היא שואלת אותם, "ספרו לי כיצד והיכן נפגשתם". אם התשובה שלהם מלווה בחיוך, בנצנוץ בעיניים וקצת רגש חיובי המתבטא בסבר הפנים – היא יודעת שיש תקווה...

שמור –

בשבת אנו מחזקים את הפן הרוחני שבחיינו, את הקשר שלנו עם ה'.

הקדישו זמן לחיי הנישואין! קחו יום של חופשה, ערב או זמן אחר בו אתם מתנתקים מטלפונים, מדפיקות בדלת, אין מבקרים ואין הפרעות.

הנה סיפור אמיתי: מנהל מוסד חשוב ועסוק מאוד הבטיח לאשתו חדשים לבקרים ליטול פסק זמן כדי להיות אתה, אך משום מה אף פעם לא נמצא הפנאי. הוא באמת היה עסוק בעניינים חשובים מאוד, עניינים העומדים ברומו של עולם.

יום אחד הודיעה לו אשתו שאחד התורמים הגדולים שלו התקשר. הוא מגיע לעיר ורוצה לקבוע פגישה עם הבעל במבואה (לובי) של בית המלון הגדול. הבעל מיהר לציין את התאריך, המיקום והשעה ביומנו. כאשר הגיע חגיגי ומהודר לבית המלון, כשהוא מוכן להקדיש שעתיים לתורם הגביר, מצא את אשתו ממתינה שם במבואה. היא אמרה: "אני התורמת הגדולה ביותר לענייניך ואני זקוקה למעט זמן אתך!".

המסקנה של זהות התורם הגדול ביותר שלך חייבת להגיע ועמה התובנה להקדיש לו/לה הרבה תשומת לב לה הוא/היא זקוק.

בסופו של דבר הכול נשכרים מכך.

לקדשו – מה עושה את הנישואין שלנו טובים יותר, חזקים, יציבים וארוכים יותר מאשר אלו בעולם הגויי? פשוט: השותף השלישי – הקב"ה. קדושה היא המילה החשובה ביותר בחיי הנישואין ביהדות. כאשר השותפות כוללת מרכיב שלישי, ושנינו, אני והוא, מרוכזים בגרימת נחת רוח לו יתברך, אנו מצליחים לגרום נחת רוח גם זה לזה וגם לעצמנו. הקדושה בנישואין מצדיקה מאמר בפני עצמו, אך זאת עלינו לזכור: עוד מתחת החופה הזמנו את ה' אל השותפות שלנו ובכך הם נעשו 'חוקיים', כדת משה וישראל. כל זמן שהקדושה היא חלק מחיי היום-יום שלנו, מבורך הבית על ידי ה'.