לא תדברי סרה בבעלך

"לא תישא את שם ה' אלוקיך לשווא" – אל תדברי אודות בעלך ללא צורך!

לנו הנשים יש לפעמים הרגל להמעיט בערך הבעל בדרך קלילה. הוא והיא עומדים על יד הקופה, והיא נזכרת לפתע ששכחה להניח בעגלת המצרכים קורנפלקס. היא מבקשת מבעלה לחזור לאזור הדגנים ולהביא עבורה קופסה של קורנפלקס. בעודה מסתכלת אחריו, כיצד הוא הולך הלוך ושוב בין המעברים; חלבי, קפואים, חומרי ניקוי, ירקות – והוא מחפש את המקום בו עומדת קופסת דגני הבוקר שהיא שכחה. ובינתיים פונה האישה הממתינה אל העומדת בתור אחריה ומפטירה, "ראית פעם כזה שלומיאל? הוא עובר את כל הסופרמרקט כדי למצוא קורנפלקס? – ככה זה עם הגברים"...

מה משמעות האמירה הזו? מה יוצא לה ממנה? לשם מה צריך להלום כך בבעל?

ברור שנשים חשות בצורך "לאוורר" את הרגשותיהן. ברור גם שלפעמים קל יותר כששומעים שגם החברה מתמודדת עם אותו מצב ושהנהגה מסוימת טיפוסית מאוד לגברים ואינה משהו אישי המכוון כלפייך. לצורך זה אני מעודדת מאוד מינוי משפיעה – אישה טובה שאפשר לשוחח עמה. כולנו זקוקות לשיחות מלב-אל-לב לעיתים. בריא לשוחח עם מישהי קרובה ואמינה שיודעת לשמור על פרטיות וסודיות. שיחה כזו היא בעלת משמעות, אך היא חייבת להיות מכובדת ומכבדת, ולעולם לא תכלול השפלה.

והנה סיפור נוסף: זוג בשנת הנישואין הראשונה הגיע אליי. הם היו המומים – אמרו לי – כששמעו מאנשים זרים כי הם עומדים להתגרש – דבר שלא היה נכון ואפילו לא רמז לאמת.

היא הייתה צעירה מאוד, אמריקנית שהגיעה לגור בארץ מיד אחרי שבע הברכות. היה עליה להתרגל למגורים בארץ חדשה, שפה חדשה וריחוק מן הבית ובני המשפחה. בו בזמן היה עליה גם להתרגל לחיי הנישואין – אתגר לא קל מלכתחילה. אז היו גם רגעים קשים...

זמן מה לאחר נישואיה התקשרה אליה חברה רווקה. הקול המוכר של החברה הזכיר לה את הבית ואת הגעגועים, וכך הרשתה לעצמה עקרת הבית הצעירה להתיר לאנחות להתפרץ. הדמעות זרמו והיא סיפרה כמה קשה לה ועד כמה היא חשה בחסרון הבית – בית הוריה.

החברה הרווקה חסרת הניסיון (לכל הדעות לא האדם המתאים לשיחה כזו) הייתה עצובה ונבוכה כשהשיבה את השפופרת אל כנה. אל חיקה הוטל משא כבד עמו לא הייתה מסוגלת להתמודד, אז היא חלקה אותו עם אימה וסיפרה עד כמה אומללה חברתה בנישואיה ועד כמה היא רוצה לשוב הביתה.

עברו רק ימים ספורים ודבר ה"גירושין" התפרסם בכל מקום, ובפרט שאף אחד באמריקה לא ראה את הבת שבאמת הסתגלה יפה וחיה חיים נעימים בארץ.

ב"ה הזוג נשוי באושר, אך הם למדו שיעור חשוב: לא משוחחים עם אחרים אודות נושאים אישיים ללא מטרה ברורה ומוצדקת, וברור שיש לבחור בקפידה עם מי לדבר והיכן.