כשאליעזר חיפש אישה לבן אדונו, עוד בטרם את הנערה לשמה הוא הציע לה מתנות: שני צמידי זהב במשקל עשרה שקלים.

מפרשי התורה אומרי כי שני צמידים אלו סימלו את שתי לוחות הברית, עליהם מופיעים עשרת הדיברות.

מדוע העניק אליעזר את המתנות מיד בתחילה? הרי היו לו סימנים לוודא מיהי האישה הנכונה. הסימנים התקיימו והוא כבר ראה שהיא-היא המתאימה, היא בעלת חסד, יפה, חזקה ובריאה, אך כל אלו לא סיפקו אותו. הוא חיפש מידע נוסף שאותו קיבל כאשר רבקה קיבלה מידיו את המתנות. מדוע? – משום שעל ידי המתנות נבדק תנאי מקדים חשוב ביותר ליצחק: האם האישה מוכנה לחיות לפי הוראות התורה? – אם רבקה לא הייתה מקבלת את שני הצמידים (שני לוחות הברית – עשרת הדיברות, המסמלים את התורה כולה), לא היה טעם לבקש ממנה להינשא ליצחק.

התכשיטים היו כעין חוזה הנישואין, וכל אחד מהדיברות – תנאי המופיע בחוזה.

"מעשה אבות סימן לבנים".

עשרת הדיברות שניתנו לעם בהר סיני הם הכתובה, חוזה הנישואין בין החתן – ה', לכנסת ישראל – הכלה. כפי שרבקה הסכימה לקיים את מצוות התורה כתנאי מוקדם, כך גם עלינו לקבל על עצמנו לקיים את מצוות התורה למען הנישואין עם ה' .

בסידרת הכתבות שלפנינו נלמד מה עשרת הדיברות יכולים ללמד אותנו בנישואין הפרטיים שלנו.