1. משמעות המינוח "כשר".

כשר הוא מלשון כשורה. כלומר שהדבר שבו אנו עוסקים נעשה לפי החוק. המינוח הזה אינו מינוח הלכתי בדווקא אלא משומש גם בלשון בני אדם, כשבאים לתאר משהו שנעשה כפי הסדר וללא חריגה מהחוק. "עסקה כשרה". "המכרז היה כשר לחלוטין".

כך בהלכה כשבאים לתאר אוכל שהוכן לפי החוקים ההלכתיים קוראים לו "אוכל כשר".

2. 5% מחוקי התורה עוסקים בכשרות

זמן קצר לאחר יציאת מצרים, במעמד הר סיני, ציווה הקב"ה את עם ישראל את תרי"ג המצוות. מתוך 613 המצוות, כ-30 עוסקות בהוראות עבור הכנת וצריכת אוכל כשר.

3. רק בעלי חיים מסוימים כשרים.

בקרב חיות היבשה, ניתן לאכול רק בהמות שנכנסות תחת הקטגוריה של "מפריסה פרסה ושוסעת שסע" (חיה שיש לה פרסה ברגליה, והפרסה שלה שסועה) ו"מעלת גרה" (בעלי חי שמשלים את תהליך עיכול המזון שלו באמצעות העלאת האוכל מהמעיים חזרה אל השיניים לצורך לעיסה חוזרת). בקטגוריות אלו נכללים פרות, כבשים, צבאים ועזים.

בקרב יצורי הים, רק דגים שיש להם סנפירים וקשקשים (הניתנים להסרה בקלות ביד) הם כשרים. אלה כוללים בין היתר סלמון, קרפיון ודג מושט.

בנוגע לעופות, התורה מספקת רשימה של ציפורים לא כשרות. כל האחרות כשרות. מכיוון שאיננו יכולים לדעת בוודאות לאילו עופות מתייחסת רשימת התורה, אנו צורכים רק ציפורים הידועות באופן מסורתי ככשרות. זה כולל, תרנגולים, אווזים, ברווזים, תרנגולי הודו ויונים.

4. יש כמה חרקים כשרים

כל הרכיכות, הדו-חיים (כגון: צפרדעים, קרפדות וסלמנדרות), הזוחלים והחרקים אינם כשרים. היוצא מן הכלל היחיד היא קבוצה של ארבעה מינים של ארבה שהתורה התירה בפירוש.

בפועל, מכיוון שקשה לדעת לאילו מינים התורה מתייחסת, הרוב המכריע של העם היהודי אינו אוכל ארבה מכל סוג שהוא. היוצא מן הכלל הוא קהילות מסוימות (בעיקר תימניות), ששמרו בקפידה על מסורות לגבי סוגי הארבה שניתן לאכול.

5. דבורים אינן כשרות, אבל דבש טהור כן.

על פי ההלכה, דבר המופק מחיה לא כשרה גם הוא אינו כשר, ולכן עולה השאלה המתבקשת: כיצד ניתן לייצר דבש כשר מהדבורה שאיננה כשרה?

ובכן, למעשה הדבש באמת לא מיוצר על ידי גוף הדבורה. הדבורים משמשות רק כבלדריות של הדבש, מהפרח אל הכוורת. הן לוקחות את צוף הפרחים בפיהן כמקום "אחסון זמני" עד שרמות הסוכר שלהן מגיעות ל -80 אחוז, ואז הן פולטות אותו בחלת הדבש. דבש הדבורים אכן מייצג תופעת כשרות ייחודית!

6. בשר כשר נשחט בצורה מיוחדת.

התורה אומרת לנו שצריך לשחוט בשר "כאשר ציויתיך".

מהי הדרך הזו? המסורת, שתחילתה במשה רבינו עצמו, מספרת כי דרך השחיטה של הבהמה היא על ידי חיתוך קנה הנשימה והוושט בתנופה אחת באמצעות סכין חלקה וחדה לחלוטין. דבר זה צריך להיות מבוצע על ידי שוחט שהוכשר במיוחד לצורך כך.

7. דם אינו כשר

דם של יונקים ועופות אסור לחלוטין לצריכה על פי התורה. ולכן בתוך 72 שעות מהשחיטה, על כל הדם של הבהמה להיות מוסר מהבשר בתהליך השרייה והמלחה מיוחד, המכונה "הכשרה". (כיום רוב הבשר הכשר נמכר אחרי שהדם כבר הוסר ממנו).

הכבד, שהינו בעל אחוז דם גבוה במיוחד, צריך לעבור תהליך צלייה מיוחד לפני שניתן יהיה לאכול אותו.

8. בשר לעולם אינו מעורבב עם חלב

התורה אומרת לנו לא לבשל, ​​לאכול או אפילו להנות מבשר שבושל עם חלב. בפועל, משמעות הדבר היא כי אוכל כשר מגיע בשלושה סוגים: 1) בשרי (כולל עוף), 2) חלבי, ו- 3) פרווה, - דברים שאינם בשר ואינם חלביים וניתן ליהנות מהם עם אחד מהם. אלה כוללים דגים, ביצים, אגוזים ופירות וירקות.

לאחר אכילת בשר, כדאי להמתין שש שעות (הזמן הסטנדרטי בין ארוחה אחת לאחרת) לפני שתשתו חלב. זמן ההמתנה לאורחה בשרית לאחר אכילת חלב משתנה בהתאם למנהג ולסוג הספציפי של החלב שאוכלים.

9. דגים מקבלים טיפול מיוחד

מבחינה טכנית דג הוא פרווה וניתן ליהנות ממנו יחד עם בשר או חלב. אך התלמוד מזהיר אותנו לא לאכול דגים עם בשר וטוען כי השילוב ביניהם אינו בריא. דבר זה גם מוזכר בספרי ההלכה עם האזהרה כי יש להתייחס לחששות בריאותיים בצורה חמורה עוד יותר מדברים שיש להיזהר מהם מבחינה דתית חוקים פולחניים. ולכן, הנוהג המקובל הוא להחליף את הכלים ולשטוף את הפה בין מנות דגים ובשר.

10. במטבח הכשר יש שני (או שלושה) סטים של כלים

היות שאנו מנסים להרחיק מהבשר אפילו עקבות הקטנים ביותר של חלב, וכן את פיסות הבשר הקטנות ביותר מחלב, במטבח כשר יש בדרך כלל סטים נפרדים לחלוטין של כלים לבשר ולחלב. הן כלי בישול והן כלי אכילה. לרבים יש גם סט שלישי מהיועד עבור מאכלי פרווה, בהן הם יכולים להכין אוכל שיוגש בהמשך עם בשר או עם חלב.

במקרים שבישלו בשר בכלי חלבי או להיפך, דבר הגורם לבליעה בכלי של מאכל אסור, ניתן לעיתים לנקות את הכלי מהאוכל הזר שהתערב בו באמצעות הרתחתו בחום כבוה במיוחד.

11. גופי הכשרות עושים עבורך הרבה מהעבודה

בסביבה המבוקרת של המטבח שלך, אתה יכול להבטיח כי נעשה שימוש רק במרכיבים כשרים ושהבשר והחלב יישמרו בנפרד. אבל איך יודעים מה קורה במפעלים או במסעדות? איך אני יודע שאוכל מעובד שאני קונה בחנות הינו כשר גם כן? לצורך כך הוקמו גופי הכשרות השונים, שתפקידם הוא בדיוק זה. להשגיח האוכל מיוצר לפי כל כללי ההלכה.

הם סורקים את רשימות הרכיבים, מקפידים על תנאי המפעל ועורכים בו בדיקות תקופתיות (או אפילו נמצאים במפעל בקביעות) כדי לוודא שהמזון המיוצר מתאים לצרכן הכשר.

מפעל שעומד בכל התנאים מקבל "הכשר".

בסך הכל ישנם כ -1,500 גופים המעניקים כשרות ברחבי העולם. הארגונים הבולטים בארץ הינם בדץ העדה החרדית וכשרות הרב לנדא בקטגוריות הכשרות המהודרת. והכשרי הרבנות הראשית לישראל והרבנות המקומית בכל עיר.

12. משגיח עושה את כל סוגי הבדיקות

נציג גוף הכשרות מכונה "משגיח". יש משגיחים המבלים חודשים ארוכים בכל שנה בדרכים, בביקור במפעלים נידחים ברחבי העולם. אחרים עשויים להיות מוצבים באופו קבוע במסעדה או במפעל אוכל ספציפי. מסעדה או משגיח קייטרינג עשויים להשקיע זמן רב בבדיקת חסה וירקות אחרים כדי לוודא שהם נקיים מחרקים (שאינם כשרים).

13. אי אפשר לסמוך על כל חותמת "כשר"

כשמוצר נושא חותמת (הכשר) של גוף כשרות מוכר, אתה מסתמך על הארגון המכובד המעיד כי המוצר כשר על פי הסטנדרטים שלהם. אבל נעצם הנוכחות של המילה "כשר" על מוצר או בית אוכל פירושה רק שמישהו שם מאמין שהמוצר כשר. מיהו אותו מישהו? הרבה פעמים זה באמת יהיה רב אמין, אבל לפעמים…. זה יכול להיות רק מחלקת השיווק של החברה.

מסקנה: הכינו שיעורי בית מראש ורכשו אוכל רק עם חותמת כשרות אמינה או שמובטח לכם שהמקום הזה כשר על ידי מישהו שאתם סומכים עליו.

14.מהו "גלאט כשר"?

בשפה המקובלת, "גלאט כשר" בא לציין משהו סופר-כשר, כלומר שהמוצר מקובל גם על בעלי הסטנדרטים המחמירים ביותר בכשרות. אבל המשמעות המדויקת של המילה לעומת זאת, מצומצמת הרבה יותר. משמעות המילה "גלאט" ביידיש הינה חלק. ובעולם הכשרות היא מתייחסת לבהמה שריאותיה נמצאו בריאות לגמרי וללא הידבקויות בשום מחלה. בהמה כזאת הינה כשרה לפי הסטנדרטים המחמירים ביותר. מעולם הבהמות הכשרות התגלגל המינוח "גלאט כשר" לתיאור איכות של כשרות באופן כללי.

15. בישראל כל אוכל המוגש במוסדות רשמיים של המדינה חייב להיות כשר על פי החוק.

ע"פ החוק של "שמירת כשרות במוסדות ציבור - פקודת מאכל כשר בצה"ל , תש"ט - 1948", על כל אוכל המוגש במוסדות המדינה או באירועים רשמיים שלה להיות כשר. הגוף המופקד על הכשרות הינו הרבנות הראשית לישראל.

16. חלב ישראל

לא כל מוצרי החלב כשרים במידה שווה. ההלכה קובעת כי על ייצור חלב להיות בהשגחה יהודית כדי להבטיח שלא מערבבים בחלב, חלב מחיה לא כשרה. חלב זה מכונה "חלב ישראל". בארה"ב ובמדינות מערביות אחרות, כאשר הפיקוח אינו אפשרי, יש הטוענים כי די בבדיקה ממשלתית וכי אין צורך בפיקוח נוסף. חלב זה שנבדק על ידי הממשלה ידוע בכינויו סתם חלב. אולם רבים נוהגים להשתמש רק בחלב ישראל, במיוחד כאשר הוא זמין, כמו כיום ברוב מרכזי האוכלוסייה היהודיים ובמיוחד בתחומי ארץ ישראל.

17. כשר לפסח שונה

בחג הפסח, יהודים נמנעים מכל דבר "חמץ" - כולל לחמים, פסטות, בירות, משקאות חריפים ועוד. כדי שמשהו יהיה כשר לפסח זהו אתגר משמעותי. כי אפילו כמות זעירה ממש של חמץ, הופכת את המאכל כולו לחמץ. ולכן יש לנקות את הכלים בצורה יסודית מכל זכר של חמץ לפני שאפשר יהיה לייצר בהם אוכל כשר לפסח.

18. ליין יש הלכות כשרות ייחודיות.

למרות שהאפשרות שיין יכיל חלב/בשר או כל מוצר אחר שאינו כשר, בכל זאת יש לכשרות יין אתגרים משלה.

ההלכה קובעת שעל יין להיעשות מתחילתו ועד סופו אך ורק על ידי יהודים. ולמי שאינו יהודי אסור להיות מעורב כלל בתהליך. יותר מכך, לאינו יהודי מותר לגעת בבקוק יין של יהודי אך ורק אם הוא אטום בצורה מוחלטת.

דבר זה יוצר אתגרים עבור כורמים המעוניינים לייצר יין כשר בעזרת עובדים לא יהודים. זה גם בעייתי עבור מי שמעוניין להגיש יין בארוחה בה יהיו אורחים שאינם יהודים או צוות מלצרים שאינו יהודי.

יוצא מן הכלל הוא יין מבושל שהוא מותר במגע גוי לאחר בישולו. ולכן, אם אינך בטוח שכל האורחים אצלך במסיבה/בארוחה יהיו יהודים, מומלץ מאוד לקנות רק יינות בעלי חותמת כשרות מהימנה וכן לבדוק שעל הבקבוק מצוין שהיין הינו "מבושל".

19. אכילת פירות וירקות הגדלים בישראל מורכבת יותר.

לרוב, כל גידולי קרקע שאינם מעובדים כשרים ללא צורך בתעודת כשרות. אחרי הכל, מה יכול להיות רע כבר? עם זאת, יש כמה דברים שיש להיזהר מהם. נגיעות חרקים הופכת מוצרים מסוימים (כגון תותים) לבלתי כשרים ודורשים בדיקה מקיפה לפני שאוכלים. דבר זה נכון גם לגבי ירקות עלים רבים, אגוזים ודגנים. בנוסף, פירות שגדלו בארץ ישראל חייבים להיות מעושרים, וגם יש לדעת שלא גדלו בשלוש שנות חייו הראשונות של העץ. מסיבה זו, גם פירות וירקות תוצרת הארץ יש לקנות עם כשרות טובה.

20. אכילת כשר עושה טוב לנשמה

כל מה שאנחנו אוכלים הופך להיות חלק מגופנו. כאשר אנחנו אוכלים אוכל כשר, נוכל להשתמש באנרגיה זו למטרות טובות ובכך להעלות לקדושה את האנרגיה מן הצומח ומן החי שאכלנו. עם זאת, אם אכלנו משהו אסור, גם אם אכלנו אותו מהכוונות הנכונות והתמימות ביותר, דבר זה יישאר ויכביד עלינו כשרצה אחר כך להתעלות בקדושה.