מה ההבדל בין פורים ל'שושן פורים'? ומה הקשר בין שושן פורים לירושלים?
תשובה:
ברוב המקומות בעולם חוגגים את חג הפורים ביום י"ד באדר. בירושלים חוגגים ביום ט"ו באדר.
הסיבה לפיצול החג לימים שונים קשורה לסיפור של פורים:
ברוב המקומות מלחמת היהודים באויביהם התרחשה ביום י"ג באדר, והניצחון הסופי שלאחר תום הקרבות הושג למחרת – ביום י"ד באדר. ואילו בעיר שׁוּשַׁן, בירת הממלכה הפרסית שבה התרחשו המאורעות שהרכיבו את סיפור הנס, נמשכה המלחמה יום נוסף, כך שהניצחון הסופי נרשם רק ביום ט"ו באדר, שהודות לכך קיבל את השם 'שושן פורים'.
סיפור הנס אירע בזמן 'גלות בבל'. בתקופה זו הייתה ארץ ישראל חרבה, ללא יישוב יהודי מאורגן. חכמי ישראל חששו שעוצמת הנס והשלכותיו החיוביות יפגעו בכמיהה הלאומית של עם ישראל לשוב לארצו המובטחת ולכן קבעו שביישובים הבנויים בתחומן של ערים מרכזיות (מוקפות חומה) מתקופת הכיבוש היהודי הראשון של ארץ ישראל בימי יהושע בִּן-נון, יחגגו את חג הפורים ביום ט"ו, כמו בעיר שושן.
כך, ציון הנס באותן מקומות ישמש גם תזכורת לעברה המפואר של ארץ ישראל ויחזק את הציפייה לכינונה מחדש1.
למה רק בירושלים חוגגים 'שושן פורים'?
למעשה, כמעט ואין בנמצא ערים מודרניות שידוע בוודאות כי הן בנויות על שטחן של ערים עתיקות שהיו מוקפות חומה בתקופת כיבוש הארץ. גם זיהוי המיקום המדויק של העיר שושן שבה התרחש הנס מוטל בספק.
יוצאת דופן בעניין זה היא העיר ירושלים שמיקומה וזהותה נשמרו במסורת מדויקת וידוע בוודאות שהעיר המודרנית יושבת על חורבותיה של העיר הקדומה שכבשו בני ישראל מהעם היבוסי.
מסיבה זו רק בירושלים חוגגים את פורים ביום ט"ו (ולא בערים אחרות שאינן מהוות כיום תזכורת מובהקת לתקופת כיבוש הארץ).
בערים מסוימות שהקשר בינן לבין הערים העתיקות קיים בסבירות גבוהה (לדוגמה: העיר חברון), נוהגים לציין בצורה מצומצמת גם את יום שושן פורים בנוסף לחגיגת יום פורים: קוראים את המגילה ומקיימים את מצוות היום אבל בלי ברכה.
שושן פורים מחוץ לירושלים
בכל העולם מציינים את יום שושן פורים כיום שמח ולא אומרים בו "תחנון", וגם בירושלים מציינים כך את יום הפורים של כל העולם.
פורים משולש
כאשר פורים חל בשבת פורים הופך להיות "פורים משולש". כיון שלפי כללי הלוח היהודי רק יום ט"ו באדר יכול לצאת בשבת, לכן פורים משולש מתקיים רק בירושלים ולא במקומות אחרים.
הוסיפו תגובה