שאלה:

מדוע היהודים נותנים לחזיר המסכן כאלה חיים קשים? האם החזיר יותר לא-כשר מחיות אחרות?

תשובה:

החזיר נתפס במשך השנים בתודעה הקולקטיבית היהודית כשלילי למדי. תמיד הווה החזיר את התגלמותה של אי-הכשרות. אין זה נדיר למצוא יהודים האומרים: "אמנם אינני שומר כשרות, אבל לפחות אינני אוכל חזיר"! חזיר היא לא כשר בדיוק כמו המבורגר עם גבינה או שרימפס, אך למרות זאת יש בו משהו מתועב המנוגד לרוח היהדות: יש בו העמדת פנים וצביעות.

כדי לדעת אם חיה מסויימת כשרה או לא, אנו צריכים לבדוק שני סימנים. 1) יש לה פרסות שסועות, 2) היא מעלה גירה. (כלומר מעלה את האוכל מקיבתה ולועסת אותו שנית). את הסימן הראשון ניתן לוודא בקלות – פשוט להסתכל בפרסות. אך הסימן השני אינו בולט כל-כך. כדי לדעת אם חיה מסוימת מעלה גירה עליך ללמוד על מערכת העיכול של אותה חיה. הפרה היא דוגמה של חיה הממלאת אחר שני התנאים ולכן היא כשרה. הסוס, לעומת זאת, אינו כשר משום שאין לו אף אחד מן הסימנים. ישנה רק חיה אחת שכביכול נראית כשרה, משום שיש לה פרסות שסועות, אבל למעשה היא אינה כשרה משום שאינה מעלה גירה – זהו החזיר.

ולכן אנו משמיצים את החזיר. כל החיות הלא-כשרות לא מעמידות פנים. הסוס אומר "אין לי פרסות שסועות אז אינני כשר". אך החזיר מציג חזות כשרה "ראו, יש לי פרסות שסועות כמו חיה כשרה"! אך מה שעומד מאחורי הציפוי החיצוני הזה הוא הבפנים שאינו כשר: הוא אינו מעלה גירה. מבחינת היהדות, שום דבר אינו גרוע יותר מהעמדת פנים כקדוש וטהור, בעוד הפנימיות רקובה.