שאלה

יש בית כנסת אצלנו בשכונה, אבל אני לא כל כך מתחבר לקצב של התפילה שם. רציתי לשאול: מה עדיף – להתפלל במניין, או להתפלל בכוונה?

תשובה

שאלתך חשובה מאד, ואפילו עקרונית. משום שקורה לא פעם שקצב התפילה בציבור מהיר מדי, וזה עלול להפריע לאדם שמעוניין להתפלל במתינות ובכוונה. וזה מעורר דילמה: על מה לוותר – על הכוונה או על התפילה בציבור?

התשובה לשאלה זו היא שמלכתחילה צריך להשתדל לקיים את שניהם. מה זה אומר? פשוט, למצוא את המניין שבו התפילה מתנהלת בקצב מתון ובמקום שבו אפשר להתרכז ולכוון בתפילה ללא הסחות דעת.

מה עושים אם בכל זאת אי אפשר גם וגם? הכי טוב במקרה כזה להתחיל את התפילה לפני המניין, ולכוון להגיע לתפילת שמונה עשרה ביחד עם הציבור. אפשרות נוספת, אם לא מתאפשר להקדים את התפילה, היא לעשות הפוך: להתחיל יחד עם המניין ולהמשיך בתפילה לפי הקצב האישי, גם אם זה אומר לסיים אחרי כולם.

בלית ברירה, אם יש סיבה כלשהי שבגללה התפילה במניין ממש מפריעה לריכוז ולכוונה, צריך להגיע לבית הכנסת לפחות כדי לענות על הקדיש ועל "ברכו" וחזרת הש"ץ, גם אם מתפללים ביחידות.