מֶתוּשֶׁלַח היה דמות רוחנית בולטת בעידן שלפני המבול ששטף את כל היקום.
העובדה המעניינת ביותר על מתושלח היא תוחלת חייו – היא הארוכה ביותר שנרשמה בהיסטוריה המקראית: הוא חי תשע מאות שישים ותשע שנים. התלמוד מלמד שמתושלח נולד עוד בימי חייו של האדם הראשון (חוץ ממנו, היו רק עוד שישה אנשים נוספים שחיו בתקופת חייו של האדם הראשון), והודרך על ידו במשך מאתיים ארבעים ושלוש שנים.
מה זה "מתושלח"?
מה פשר השם "מתושלח"?
הסבר אחד הוא שזהו כיווץ של המילים "מאתיים ושלושים" – רמז לכך שבכל פעם שמתושלח היה משבח את הקדוש ברוך הוא ומספר על גדולתו, הוא היה משתמש במאתיים ושלושים דימויים שונים.
הסבר נוסף הוא שהשם הזה רומז לאגדה מופלאה. על חרבו של מתושלח היה חרוט שמו המפורש של הקדוש ברוך הוא, והיא הייתה חרב פלאית שבכוחה הרג מתושלח באויביו "מאה ותשעים אלפי רבבות ברגע אחד". במותו של מתושלח, הוא נקבר יחד עם חרבו הפלאית – וזה רמוז במילים "מת ושלח", כלומר: מת כאשר השֶׁלַח – שזו מילה נרדפת לחרב או פגיון – אתו.
מעמדו הרוחני של מתושלח
למרות שמתושלח חי בתקופת טרום המבול, שבה אנשים ניהלו חיים מושחתים מבחינה מוסרית, הוא לא הושפע לרעה מהנורמות הפסולות ונותר צדיק ואדם ישר וטוב. לא רק זה, הוא אף ניסה להניע את בני דורו להשתפר ולקיים אורח חיים מוסרי ונכון יותר, אם כי הוא לא הצליח בכך.
מתושלח נכלל בגלריה מיוחדת של "שבעת הרועים", כלומר: שבעה מנהיגים רוחניים בולטים, כל אחד בעידן שלו – לצד האדם הראשון, שלושת האבות הקדושים ודוד המלך. כך גם המקובלים מציינים כי מתושלח ניחן בנשמה אלוקית נשגבה והיה בקי במסורות מיסטיות ובסודות הבריאה.
האבל על מתושלח
מתושלח נפטר בנסיבות טבעיות ממש לפני תחילת המבול, בי"א בחשוון. אלוקים עיכב את ביצוע המבול בשבעה ימים, כדי לא לפגוע באבל על פטירתו של הצדיק, שהקיף את כל האנושות. האבל העמוק היה תוצאה של האבדן הרוחני שהרגישו, והוא היה כל כך משמעותי עד שאפילו המלאכים הספידו את מתושלח והזילו דמעות על פטירתו.
המדרש מספר שהכבוד הרב שחלקו למתושלח בשבעת ימי האבל מצא חן מאד בעיני הקדוש ברוך הוא. כתוצאה מכך, כל האנושות חוותה באותם שבעה ימים הארה רוחנית גבוהה מאד.
מקורות: שמות, פרק ה-ו. זוהר, שם. שמות רבה, פרק ג. מדרש אגדה, שם. ילקוט שמעוני, בראשית, פרק מב. ילקוט ראובני, בכורה; אליהו. תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף נב; מסכת סנהדרין, דף קח. סדר עולם, פרק א. עמק המלך, הקדמה. שפע טל, הקדמה.
הוסיפו תגובה