מה ההבדל בין חסידות לפסיכולוגיה?

מה ההבדל בין חסידות לפסיכולוגיה?

התחלתי להתעניין בחסידות. אני לומד ספרי חסידות ומאזין לשיעורים. אני שם לב שבחסידות עוסקים המון בנפש האדם, וגם מציגים עצות לרפואת הנפש. ואני תוהה לעצמי: האם החסידות היא סוג של שיטה פסיכולוגית? מה ההבדל בין חסידות לפסיכולוגיה?

אני מעדיף להישאר אנונימי, ולכן אקרא לעצמי מתקרב לחסידות.

החכמים והמכונה

שלום לך מתקרב לחסידות יקר.

אני מבין היטב את התהייה שלך, ואני רוצה להשיב לך בעזרת משל.

גם אם לא ביקרת מעולם במפעל תעשייתי מודרני, בטח שמעת על מכשירי הייצור החדשניים שמשולבים כיום בענפי התעשייה השונים. היכולת המדהימה של מכונות אלו לבצע כל כך הרבה פעולות בדיוק מושלם ובמהירות בזק, מתאפשרת בזכות שלל טכניקות ופיתוחים טכנולוגיים שונים שיחדיו יוצרים מערכת חכמה ומשוכללת שמסוגלת להפעיל את המכונות האלו בצורה כל כך מושלמת.

עכשיו, תאר לעצמך שמכונה כזו נוסעת במנהרת הזמן אלפי שנים לאחור – לפני עידן ההיי-טק, לפני המהפכה התעשייתית, ואפילו לפני גילוי החשמל – ותנחת בעיר מלאה חכמים ומהנדסים. איך יגיבו אנשי העולם העתיק כשיראו מכונה מופלאה כזו? כנראה שבמפגש הראשון הם יירתעו לאחור ולא יבינו מהי המפלצת המוזרה הזו... אחר כך יאספו את כל חכמי העיר, וכל חכם יעלה השערה משלו בניסיון להסביר מהי המכונה וכיצד היא פועלת. הניסיונות למצוא הסבר למנגנון הבלתי-מוכר של המכונה יתגברו במיוחד אם תתגלה תקלה במכונה והיא תידרש לעבור תיקון.

אבל סביר להניח שלמרות המאמצים הרבים, ובסיכומם של כל החשבונות והבדיקות שיבצעו אותם חכמים, בסופו של דבר, הסבריהם המלומדים יהיו רחוקים מאד מההסבר האמתי לסודות המכונה. למה? כי בעולם המושגים שלהם אין דבר כזה חשמל והם לא מסוגלים אפילו לדמיין מה הכוח שלו, שלא לדבר על מכונות אוטומטיות ושורות קוד. זה לא אומר שהם לא חכמים מספיק או שהם לא יודעים לנתח בצורה נכונה את המציאות שלפניהם. זה פשוט לא חלק מהעולם שלהם, ואין להם כלים ויכולות לקלוט ולפענח את המכונה.

לא רפואה, חיים

כעת אני רוצה לשוב לעניין שלנו:

כמו שהמדע בכללותו הוא בעצם ניסיון אנושי להבין מה קורה בעולם, כך הפסיכולוגיה מנסה להבין את מכונת-העל הפלאית והמתוחכמת שנקראת נפש האדם. זהו תחום מחקר ופעילות שמנסה לתת תשובות לשאלות כמו: מהי בדיוק הנפש? כיצד היא פועלת? מה מניע אותה? מה יועיל לה ומה עלול להזיק לה?

וכאן בדיוק נמצא ההבדל בין הפסיכולוגיה לבין החסידות:

יסודות הפסיכולוגיה מבוססים על הבנה אנושית של חוקרים ומחקרים, והיא מתפתחת בהתאם לתבונה האנושית המוגבלת. יש לכך המחשה פשוטה: הפסיכולוגיה איננה מדע אחיד ומוסכם. היא כוללת מגוון רחב של תיאוריות והשקפות שונות, שחלקן מנוגדות זו לזו באופן קיצוני – מה שאומר שבסופו של דבר, זהו תחום מדעי מוגבל מאד שתחום בגבולות הגזרה של ההבנה שלנו כבני אדם.

אני רוצה להדגיש: אין שום רע בניסיונות הללו, ואדרבה. אפשר למצוא בפסיכולוגיה גם השקפות נכונות שמתאימות לרוח התורה וגם פרקטיקות טיפול שבהחלט יכולות להועיל כאשר מתעורר צורך בטיפול עבור בעיה ספציפית. ועם זאת, אין שום הכרח שכל ההשערות והמסקנות של המומחים בתחום הן אכן נכונות ואמתיות. בדיוק כשם שחלק מההשערות של חכמי העיר הקדומה עשויות לקלוע חלקית אל האמת, ברמה כזו או אחרת – אבל אין להם תפיסה מלאה והבנה אמתית של המנגנון שמפעיל את המכונה.

החסידות, לעומת זאת, איננה תחום מדעי. היא לא עוד ניסיון לפענח את המציאות ולהעניק לה פרשנויות בהתאם לתפיסת ההיגיון האנושי. החסידות היא גילוי של ה"תוך" הפנימי, הנשמתי, של תורת השם – התורה שלא נהגתה ונכתבה על ידי בני אדם אלא בידי שמים. אפשר לדמות את החסידות ל'תרגום' של החכמה האלוקית האינסופית של בורא העולם לשפת בני אדם. היא לא עוד פרשנות של חכם כזה או אחר, אלא ההסבר האותנטי של יוצר ה'מכונה' – העולם, המציאות, הקיום – בעצמו. תורת השם מקיפה את כל תחומי החיים ואת כל רובדי המציאות, ובמקביל, תורת החסידות – שמפרשת עבורנו את החכמה האלוקית – חושפת ומאירה את הצדדים ה"פנימיים" של כל תחומי המציאות והחיים.

מכאן גם מגיע העיסוק של החסידות בתורת הנפש. כאשר החסידות עוסקת בנשמת היהודי, היא מדריכה כיצד 'לחיות' את הנשמה הזו גם בחיי היומיום המעשיים, דרך כל המערכת הנפשית והפיזיולוגית של האדם. בהדרכות מסוג זה מספקת החסידות פתרונות אמתיים לרבות ממצוקות הנפש שהתפתחו כתוצאה מלקויות כאלה ואחרות שכולן קשורות לחוסר מימוש של הנשמה. אבל זאת יש לזכור: החסידות לא באה לרפא, היא באה להאיר, להחיות!