מה זה "שלום זכר"?
בליל שבת לאחר לידת תינוק זכר, עורכים מסיבה חגיגית בבית היולדת או בבית הכנסת. מגישים כיבוד קל, ומזמינים את הקרובים והמכרים שיבואו להשתתף בשמחה, לברך את בני המשפחה ולאחל את מיטב האיחולים.
המנהג הזה נפוץ בעיקר בקרב האשכנזים, והוא נקרא "שלום זכר" – ובאשכנזית מדוברת: "שוֹלֶם זוֹכֶר". מדוע הוא נקרא כך? כרמז למה שכתוב בגמרא, ש"כיוון שבא זכר בעולם, בא שלום בעולם"1.
מה המקור למנהג?
המנהג הזה התקבל ונפוץ כבר לפני כשמונה מאות שנה. כך למשל רבי אהרן מלוניל, אחד החכמים ה"ראשונים" שפעל בפורבנס שבצרפת, מספר בספרו "אורחות חיים"2: "מי שמל את בנו משלים עם כל שונאיו וקורא אותם לאכול ולשמוח עמו כדי שיברכוהו ולא יקללוהו, וגם מתקבצים כל הקהל בליל השבת".
אחת ההשערות היא שהמקור הקדום למנהג ה"שלום זכר" מצוי בגמרא. הגמרא3 מספרת על שני חכמים שנקלעו לסעודה חגיגית שנקראה בשם "ישוע[ת] הבן" – ולפי פירוש התוספות שם הכוונה היא למסיבה שהייתה נערכת לפני ברית המילה, ובספר "תרומת הדשן"4 מצוין שאת המסיבה הזו היו עושים בליל שבת משום שבזמן הזה כל האנשים נמצאים בבתים ופנויים להשתתף בשמחה.
על מה ולמה?
יש כמה טעמים והסברים למנהג ה"שלום זכר", והנה כמה מהם:
· קודם כל, זוהי מחווה של תודה והודיה לאלוקים, על כך שהתינוק נולד בריא ושלם ושגם לאמו היולדת שלום.
· הסבר נוסף5 קשור למה שעובר על התינוק עוד לפני לידתו. בגמרא נאמר6 שבזמן ההיריון, נשמתו של התינוק נמצאת למעלה ובזמן הזה "מלמדים אותו כל התורה כולה... וכיוון שבא לאוויר העולם, בא מלאך וסטרו על פיו ומשכיחו כל התורה כולה". משום כך, התינוק חש צער ואבל על כך שכל התורה פרחה מראשו, ואולי הכאב שהוא חווה מתעצם בגלל עצם הירידה לחיים בעולם שעלול להיות שלילי כל כך7.
חגיגת ה"שלום זכר" היא, אם כן, סוג של השתתפות בצער, מעין סעודת אבלים.
· הסבר נוסף למנהג ה"שלום זכר" נוגע לברית המילה:
בתורה נאמר שבעל חיים ראוי להיות מועלה כקרבן לפני השם רק "מִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה8". המדרש9 מסביר זאת באמצעות משל מעניין מאד: "מלך נכנס למדינה וגזר ואמר: כל [אורחים] שיש כאן לא יראו פניי עד שיראו פני ה[מלכה] תחילה. כך אמר הקדוש ברוך הוא: לא תביאו לפניי קרבן עד שתעבור עליו שבת". כלומר: השבת היא תנאי מקדים להקרבת הקרבן.
לפי דברי המדרש, גם ברית המילה היא סוג של קרבן. בברית המילה ההורים מקריבים לפני הקדוש ברוך הוא את בנם ומכניסים אותו תחת כנפי השכינה – ובכדי שהוא יהיה 'קרבן' רצוי לאלוקים, הוא חייב לקבל קודם את פני השבת. וזו הסיבה לכך שהברית נערכת ביום השמיני מהלידה, משום שכך בכל מצב התינוק עובר בחייו שבת לפני שהוא נכנס לברית.
לפי ההסבר הזה, מסיבת ה"שלום זכר" היא מעין מסיבה מוקדמת לקראת הברית, והיא נערכת בשבת בדיוק כדי לציין את החשיבות של השבת כהכנה לברית המילה.
חומוס ובירה
ב"שלום זכר" נהוג להגיש כיבוד קל כמו פיצוחים, עוגות, סוכריות ושתייה קלה. אך באופן מסורתי נוהגים לכבד את המוזמנים בגרגרי חומוס מבושלים ובירה – מיד נראה מדוע.
· למה חומוס?
קודם השווינו את מסיבת ה"שלום זכר" לסעודת אבל. בסעודת האבלים מגישים קטניות, כי צורתן העגולה מסמלת את מעגל החיים10 וגם כי העגלגלות מייצגת אילמות ושתיקה, כשם שהאבלים חסרי מילים11. מסיבה זו, אוכלים ב"שלום זכר" גרגרי חומוס עגולים.
סיבה פיקנטית נוספת היא זו: בשפת האידיש, גרגרי החומוס המבושל נקראים "אַרְבֶּעס". וזה מהדהד את ההבטחה האלוקית לאברהם אבינו: "אַרְבָּה אַרְבֶּה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים"12. אז מה מתאים יותר במסיבה שכולה חגיגה של חיים יהודיים חדשים והמשך המורשת היהודית מאשר "ארבעס"?
· למה בירה?
הסיבה לכך שאומרים "לחיים" על בירה קשורה ככל הנראה למצב הכלכלי של היהודים האשכנזים בדורות הקודמים. רבי יעקב ליפשיץ מקובנה שבליטא, בן המאה התשע עשרה, מתאר בספר "זיכרון יעקב" את החיים והתרבות היהודית בליטא של אז, ובין השאר הוא מספר כך13: "ליל שבת קודש של לפני ברית המילה היה נקרא 'שלום זכר', ושמש בית התפילה של הבעל ברית (אביו של התינוק) היה מכריז: 'פלוני מזמין את הציבור לשלום זכר'. ומקורבי הבעל ברית היו נאספים אחר סעודת ליל שבת קודש וכיבדו אותם בגריסין ופולים וקטניות מבושלים ובמשקה שֵׁכָר אצל העשירים והאמידים, והעניים במשקה הנקרא קוואס". כך שככל הנראה, העניים שלא היו יכולים להגיש יין היו מכבדים את האורחים בבירה זולה – ומכאן נובע הנוהג הנפוץ עד היום.
כתוב תגובה