אגרת ט

ט אֲהוּבַיי אַחַיי וְרֵעַיי אֲשֶׁר כְּנַפְשִׁי,

בָּאתִי כְּמַזְכִּיר וּמְעוֹרֵר יְשֵׁנִים בְּתַרְדֵּמַת הַבְלֵי הֲבָלִים,

וְלִפְקוֹחַ עֵינֵי הָעִוְרִים

יַבִּיטוּ לִרְאוֹת, לִהְיוֹת כָּל יִשְׁעָם וְחֶפְצָם וּמְגַמָּתָם לְכָל בָּהֶם חַיֵּי רוּחָם

בִּ"מְקוֹר מַיִם חַיִּים" חַיֵּי הַחַיִּים,

כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶם, מִנֶּפֶשׁ וְעַד בָּשָׂר.

דְּהַיְינוּ, כָּל מִילֵּי דְעָלְמָא וְעִסְקֵי פַּרְנָסָה לֹא יִהְיֶה כְּאֵלּוּ דְּעָבְדִין לְגַרְמַיְיהוּ,

וְלֹא יִהְיֶה בֵּית יִשְׂרָאֵל כְּכָל הַגּוֹיִם,

דְּזָנִין וּמְפַרְנְסִין וּמוֹקְרִין לִנְשַׁיְיהוּ וּבְנַיְיהוּ מֵאַהֲבָה,

כִּי – "מִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ" כְּתִיב,

דְּהַיְינוּ – שֶׁגַּם בְּעִנְיְנֵי אֶרֶץ לֹא יַפְרִידוּ [נוסח אחר: יִפָּרְדוּ] מֵאֶחָד הָאֱמֶת חַס וְשָׁלוֹם,

לְהָעִיד עֵדוּת שֶׁקֶר חַס וְשָׁלוֹם, בִּקְרִיאַת־שְׁמַע עֶרֶב וָבוֹקֶר, בְּעֵינַיִם סְגוּרוֹת,

"ה' אֶחָד" בְּד' רוּחוֹת וּבַשָּׁמַיִם מִמַּעַל וּבָאָרֶץ מִתָּחַת,

וּבִפְקוֹחַ עֵינֵי הָעִוְרִים

"הֲתָעִיף עֵינֶיךָ בּוֹ וְאֵינֶנּוּ" חַס וְשָׁלוֹם.

אַךְ בְּזֹאת יֵאוֹת לָנוּ,

לִהְיוֹת [נוסח אחר: בִּהְיוֹת] כָּל עִסְקֵינוּ בְּמִילֵּי דְעָלְמָא לֹא לְגַרְמַיְיהוּ,

כִּי אִם, לְהַחֲיוֹת נַפְשׁוֹת חֶלְקֵי אֱלֹקוּת,

וּלְמַלֹּאות מַחְסוֹרֵיהֶם בְּחֶסֶד חִנָּם,

שֶׁבָּזֶה אָנוּ מְדַמִּין הַצּוּרָה לְיוֹצְרָהּ, ה' אֶחָד,

אֲשֶׁר "חֶסֶד אֵל כָּל הַיּוֹם", חֶסֶד שֶׁל אֱמֶת,

לְהַחֲיוֹת הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ בְּכָל רֶגַע וָרֶגַע,

רַק שֶׁאִשְׁתּוֹ וּבָנָיו שֶׁל אָדָם קוֹדְמִין לַכֹּל עַל פִּי הַתּוֹרָה

חוּץ מִצַּדִּיקִים שֶׁבַּדּוֹר שֶׁהֵן קוֹדְמִין לְבָנָיו,

וְצַדִּיקִים שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל קוֹדְמִין לַצַדִּיקִים שֶׁבְּחוּץ לָאָרֶץ,

לְבַד מִזֹּאת שֶׁלֹּא הִנִּיחוּ כְּמוֹתָן בְּחוּץ לָאָרֶץ,

וְדַי לַמֵבִין.

עַל כֵּן, אֲהוּבַיי אַחַיי,

שִׂימוּ נָא לְבַבְכֶם לָאֵלֶּה הַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים בִּקְצָרָה מְאֹד

(וְאִם יִרְצֶה ה' פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֵּר בָּם בַּאֲרוּכָּה),

אֵיךְ הֱיוֹת כָּל עִיקַּר עֲבוֹדַת ה' בָּעִתִּים הַלָּלוּ בְּעִקְּבוֹת מְשִׁיחָא הִיא עֲבוֹדַת הַצְּדָקָה,

כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה: "אֵין יִשְׂרָאֵל נִגְאָלִין אֶלָּא בִּצְדָקָה".

וְלֹא אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה "תַּלְמוּד תּוֹרָה שָׁקוּל כְּנֶגֶד גְּמִילוּת חֲסָדִים",

אֶלָּא בִּימֵיהֶם,

שֶׁתַּלְמוּד תּוֹרָה הָיָה עִיקַּר הָעֲבוֹדָה אֶצְלָם, וְעַל כֵּן הָיוּ חֲכָמִים גְּדוֹלִים תַּנָּאִים וְאַמוֹרָאִים.

מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּעִקְּבוֹת מְשִׁיחָא,

שֶׁנָּפְלָה "סוּכַּת דָּוִד" עַד בְּחִינַת רַגְלַיִם וַעֲקֵבַיִים, שֶׁהִיא בְּחִינַת עֲשִׂיָּה,

אֵין דֶּרֶךְ לְדָבְקָה בָּהּ בֶּאֱמֶת

וּלְהַפְּכָא חֲשׁוֹכָא לִנְהוֹרָא דִּילָהּ [נוסח אחר: דִּילֵיהּ]

כִּי אִם בִּבְחִינַת עֲשִׂיָּה גַם כֵּן,

שֶׁהִיא מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה,

כַּיָּדוּעַ לַמַּשְׂכִּילִים, שֶׁבְּחִינַת עֲשִׂיָּה בֵּאלֹקוּת – הִיא בְּחִינַת הַשְׁפָּעַת וְהַמְשָׁכַת הַחַיּוּת לְמַטָּה מַּטָּה לְמַאן דְּלֵית לֵיהּ מִגַּרְמֵיהּ כְּלוּם.

וְכָל הַזּוֹבֵחַ אֶת יִצְרוֹ בָּזֶה

וּפוֹתֵחַ יָדוֹ וּלְבָבוֹ,

אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אָחֳרָא

וּמְהַפֵּךְ חֲשׁוֹכָא לְאוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ, הַשּׁוֹכֵן עָלֵינוּ בִּבְחִינַת עֲשִׂיָּה בְּעִקְּבוֹת מְשִׁיחָא,

וְיִזְכֶּה לִרְאוֹת "עַיִן בְּעַיִן בְּשׁוּב ה' צִיּוֹן" כוּ':