ישנם לא מעט דברים שזמן לא עושה להם טוב. לחם שנותר מהשבוע שעבר למשל. יש דברים שהתבוננות בהם לאחר כמה עשרות שנים יכולה להעלות כבר גיחוך של ממש: האופנה והתסרוקת הלא עדכנית, המשקפיים עם העדשות בגודל העצום, המכשירים הטכנולוגיים וההמצאות שהיו הצעקה האחרונה (סיפולוקוס עם אקסטרא גז!) וכיום הם חפץ שאין בו כלל שימוש.

אבל ישנם דברים שבפרפסקטיבה של הזמן אינך מצליח כלל להבין את הלוגיקה שפעם, לפני מאות או אלפי שנים, מיצבה אותם כדבר הנכון ביותר לזמנו בעיני אנשי אותה התקופה.

קחו למשל את נושא העבודה הזרה. לימוד בפרשות השבוע האחרונות או בספר הרמב"ם הציף לי "אמונות" שפעם שטפו כמעט את כל העולם, והיום אפילו המילה "ביזארית" מתגמדת לידם: עבודה זרה שחשבה כי פסל, סטטי, פאסיבי ואפילו בלי בטריות, הוא מי ששולט בעולם. עבודה זרה אחרת לקחה את הנושא אפילו רחוק יותר וטענה כי הפולחן לפסל יתבטא באמצעות הטלת מים לפניו. לא פחות ולא יותר. והיו גם פולחנים לעצים, לשמש, באמצעות שריפת ילדים ובשלל דרכים יצירתיות וקודחות אחרות.

אתה מסתכל על המחשבה שמאחורי אותן מנהגים, ולא מצליח למצוא אפילו שביב של משהו להיאחז בו. שהרי מה כבר יכול לעבור לאדם רציונלי בראשו שעה שהוא מחליט להקריב את ביתו על גבי מדורה בוערת כדי לרצות איזה אליל דמיוני שכנראה כועס על משהו ולכן עדיין לא הוריד גשם על גידולי השדה. אין זאת אלא שנורמות חברתיות והתחושה ש"ככה כולם עושים" העבירה את החלק הקוגניטיבי שבמוח למצב של השהייה והובילה את האנשים לקבלת החלטות מוטעית. כי עבודה זרה היא בעצם הגדרה למשהו שגדל והגיע לרמה שהוא כבר שולט בך.

כשסגרתי את החומש, מיהרתי לבדוק אם קבלתי הודעות חדשות. בשישה יישומים שונים, לא כולל דואר אלקטרוני.

לא יכולתי שלא לעשות לרגע את ההשוואה – יכול להיות שהנייד הוא העבודה זרה של דורנו? הבעל, האשרה והפעור של החיים שאנחנו חיים היום? הרי יום ללא המכשיר הזה ואנחנו מרגישים חסרי אונים. משועבדים אליו, תלויים בחשמל כדי להטעינו, ומוכנים להקדיש זמן וכסף עצומים כדי להיות הראשונים שישדרגו למכשיר שכבר מעצם ייצורו, מחשב את קיצו לאחור לקראת ההמצאה הבאה. גם אנחנו, ממש כמו עובדי המולך, מקריבים את ילדינו בעדו. אמנם לא על גבי מזבח בוער, אבל כן בויתור על הקשבה, דיבור וזמן איכות משותף. יכול להיות שבעוד כמה מאות שנים אנשים יקראו על צורת חיינו, על ההליכה ברחוב עם עיניים בנייד, על הודעות וואטסאפ מהבעל בסלון לאישה שבמטבח, וישאלו את עצמם מה בדיוק עבר להם בראש (חוץ מקרינה מייננת...) כשבחרו בצורת חיים כזו?

הגמרא מספרת על אדם שבמשך חייו עבד עבודה זרה לפסלים. כעבור כמה מאות שנים, כשהדבר יצא מגדר הנורמה, לעג לו אדם אחר על כך. הגיע אותו עובד ע"ז אל האדם השני בחלומו ואמר לו " כי דע לך, שאילו היית חי בדור שלנו, היית רץ ברחוב כדי להספיק ולעבוד לפסלים". והנייד הוא כנראה העבודה זרה שלנו.

שנאמר, דור-דור וההתמכרות שלו.