שולחן ערוך: סימן תרמז

ב וְיֵשׁ מִין עֲרָבָה שֶׁקָּנֶה שֶׁלּוֹ הוּא אָדֹם וְעָלֶה שֶׁלּוֹ מָשׁוּךְ כְּנַחַל,ט אֶלָּא שֶׁפִּי הֶעָלֶה אֵינוֹ חָלָק וְגַם אֵינוֹ דּוֹמֶה לְמַסּוֹר (פֵּרוּשׁ מְגֵרָהי שֶׁפְּגִימוֹתֶיהָ גְּדוֹלוֹת קְצָתיא), אֶלָּא יֵשׁ בּוֹ תְּלָמִים קְטַנִּים עַד מְאֹד כְּמוֹ פִּי מַגָּל קָטָן – וְגַם זֶה כָּשֵׁר:יב

ג אֲבָל יֵשׁ מִין אֶחָד דּוֹמֶה לָעֲרָבָה, אֲבָל קָנֶה שֶׁלּוֹ אֵינוֹ אָדֹם וְעָלֶה שֶׁלּוֹ עָגֹל וּפִי הֶעָלֶה הוּא דּוֹמֶה לְמַסּוֹר, וְזֶהוּ הַנִּקְרָא "צַפְצָפָה", וְהִיא פְּסוּלָהיג^,2 אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת הַדְּחָק4 כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תרמ"ט.יד וְכָל דְּבָרִים אֵלּוּ הֵן הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי:טו

ד עֲרָבָה שֶׁנִּקְטַם רֹאשָׁהּ,טז דְּהַיְנוּ שֶׁנִּקְטַם רֹאשׁ הָעֵץ עַצְמוֹ שֶׁהֶעָלִין גְּדֵלִין בּוֹיז – פְּסוּלָה,5 לְפִי שֶׁאֵין זֶה הִדּוּר.יח וּלְכָךְ צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד כְּשֶׁהַבַּדִּין שֶׁל עֲרָבָה אֲרֻכִּין יוֹתֵר מִדַּאי וְרוֹצֶה לְקַצְּצָן שֶׁלֹּא יְקַצְּצֵן בְּרֹאשָׁם, אֶלָּא לְמַטָּה בְּמָקוֹם שֶׁהֵן מִתְחַבְּרִים לְהֶעָנָף:

ה נָשְׁרוּיט רֹב עָלֶיהָ – פְּסוּלָה. וְצָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד בְּדָבָר זֶה, שֶׁלִּפְעָמִים נוֹשְׁרִים עַל יְדֵי תְּחִיבָתָן לְתוֹךְ הַלּוּלָב, וְגַם עַל יְדֵי נִעְנוּעַ.כ אֲבָל אִם לֹא נֶעֶקְרָה רַק מִקְצָת עָלֶיהָ – כְּשֵׁרָה.כא^,5 וּמִכָּל מָקוֹם, לְכַתְּחִלָּה אֵין לִקַּח אוֹתָהּ אִם אֶפְשָׁר לוֹ בְּקַל לִמְצֹא אַחֶרֶת שְׁלֵמָה שֶׁלֹּא נָשְׁרוּ מֵעָלֶיהָ כְּלוּם, שֶׁהַשְּׁלֵמָה הִיא מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר:כב

ו יָבְשׁוּכג רֹב עָלֶיהָכד – פְּסוּלָה,6 שֶׁאֵין זֶה הִדּוּר.כה^,7 וְכַמָּה שִׁעוּר הַיְבֵשׁוּת? מִשֶּׁהִלְבִּינוּ פְּנֵיהֶם,כו אֲבָל אִם לֹא הִגִּיעוּ הֶעָלִין לְשִׁעוּר הַיְבֵשׁוּת אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר כָּמְשָׁה – הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה.כז^,5

אִם נִדַּלְדְּלוּ רֹב הֶעָלִיןכח וְנִתְּקוּ מִמְּקוֹם חִבּוּרָם בַּקָּנֶה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָשְׁרוּ לְפִי שֶׁעֲדַיִן הֵם מְחֻבָּרִים קְצָת,כט וְכֵן אִם נִסְדְּקוּ רֹב הֶעָלִין וְנֶחְלְקוּ לִשְׁנַיִם בְּרֹב אֹרֶךְ הֶעָלֶהל – הֲרֵי זֶה כְּאִלּוּ נָשְׁרוּ רֹב עָלֶיהָ וּפְסוּלָה:לא^,8