יום שני: הנקודה הפנימית

ה' מעודד את בני ישראל לזכור כיצד בחר בהם להיות לו לעם, נתן להם את התורה והוליך אותם ממצרים לארץ ישראל דרך המדבר.

אנו, בני ישראל, נמצאים בלב העניין הא-לוהי בעולם. מעמדנו זהה לזה של בבת עינו, כביכול. בהתאם לכך, גם אנו צריכים לתת לקדוש-ברוך-הוא יחס זהה, ולהקים משכן עבורו במקום המרכזי והפנימי ביותר בלבנו. הוראות לבניינו של משכן זה נוכל לשאוב מן האמור בתורה אודות המשכן: כזכור, המשכן חנה בלב מחנה ישראל, כאשר השבטים השונים סדורים סביבו. הדבר רומז לכך שעלינו להקים את המשכן הפנימי שלנו בלב חיינו, כאשר יתר התחומים הממלאים את חיינו סדורים סביבו. בנוסף, אנו יודעים שהנקודה הפנימית ביותר במשכן היתה ארון הברית, שהכיל את לוחות הברית. מכאן שלבו של המשכן הפנימי הוא התורה, האמורה להוות מרכז כובד שסביבו נעים חלקי חיינו השונים ומקור השפעה א-לוהית המחלחלת וחודרת אל תוכם. כאשר נהפוך את התורה לבבת עינינו, הנקודה הפנימית ביותר בחיינו, היא תאיר את חיינו ותתפשט מאתנו הלאה - בדרכה להאיר ולתקן את העולם כולו.

(על פי התוועדויות תשמ"ד ד, עמ' 2650-2649)