שבת: ביקוע אטומי רוחני

משה מעודד את בני ישראל לשמור אמונים לה' בכל המצבים, גם אם פירוש הדבר שיהיה עליהם להתמודד עם התנגדות מאומות רבות וחזקות מהם.

עם ישראל כמעט תמיד היה מיעוט קטן ביחס לשאר אומות העולם. הדבר מעלה את השאלה, כיצד ניתן לצפות מאתנו למלא את שליחותנו הא-לוהית? והלוא גם אם נצליח לשרוד, תמיד ניוותר מיעוט! בנוסף, התבוללות ומלחמות ממשיכות לשחוק את עמנו, ודרישות העולם המודרני מאפשרות להקדיש פחות ופחות זמן לרוחניות ואף מקהות את רגישותנו הרוחנית. מה, אם כן, הסיכוי שנצליח לחולל שינוי של ממש?

התשובה הניצחת התגלתה רק בדורות האחרונים. כשהמדענים גילו כיצד לשחרר את האנרגיה האצורה באטום, העולם גילה שגודל אינו סימן הכרחי לעוצמה. מה שקובע הוא הידע כיצד להוציא לאור את האנרגיה הרדומה בכל דבר, מאחר שאפילו חלקיק חומר קטנטן יכול להפעיל כוח עצום.

התהליך הבסיסי לשחרור אנרגיה אטומית הוא ביקוע גרעיני, שבו נשבר האטום למרכיביו. כיהודים, דבר זה מלמדנו כי המפתח לשחרור הכוחות האין-סופיים האצורים בנו הוא שבירת היֵשות שלנו, ה'אגו', המאפשרת למהותנו הא-לוהית הפנימית להאיר. ככל שאנו משתפרים ביישום ה'טכנולוגיה הרוחנית' הזו כך אנו משתחררים ממצוקת היותנו מיעוט או בעלי זמן מועט לעבודה רוחנית. בתוך כל אחד מאתנו אצורה אנרגיה שבכוחה לשנות את העולם כולו לטובה!

(על פי תורת מנחם תשי"א, א עמ' 319-313; אגרות קודש ח עמ' קסח; יא עמ' תכב)