משה מסביר לבני ישראל שהתגובה הנכונה לגילוי ה' בתורה היא לקיים את מצוותיו באהבה.

כיצד לאהוב את ה'
וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וגו': (דברים ו:ה)

אם מישהו אוהב את ה', הוא לא צריך שיצוו עליו לעשות זאת; ואם מישהו אינו אוהב את ה', חלילה, יש להניח כי הציווי לא ישנה את דעתו. לפיכך, גם הרמב"ם וגם רבי ישראל בעל-שם-טוב פירשו פסוק זה כמצווה וגם כהבטחה. המצווה אינה חלה על רגש האהבה אלא על המעשה המוליד אותה, אנו מצווים להתבונן ולחשוב על אחדוּת ה' המתוארת בפסוק הקודם, "שמע ישראל ה' א-להינו ה' אחד"; כאשר ההבטחה היא שאם נתעמק בכך הדבר אכן יביא אותנו לאהבת ה'.

(על פי דרך מצוותיך עמ' קצט, ב)