משה חוזר על מה שנאמר לבני ישראל במעמד הר סיני, החל בעשרת הדיברות.
סיפור עשרת הדיברות כפי שהוא מובא בספר שמות מתעד את נתינתם ב'זמן אמת'. הסיפור השני, המובא בפרשתנו, מהווה שחזוּר של אותו מעמד, במסגרת הסקירה ההיסטורית של יציאת מצרים שנכללה בנאומו של משה.
כאשר אנו חיים מחדש את סיפור מתן תורה במהדורתו הראשונה, אנו חווים את נוכחות ה' בתורה בזמן שאנו לומדים אותה. חוויה זו מאבטחת שלא נשכח כי לימוד התורה הִנו, קודם כול, מפגש רוחני חי בינינו לבין ה', ורק לאחר מכן עיסוק אינטלקטואלי. כאשר אנו שומעים את המהדורה השנייה של עשרת הדיברות, המעוגנת בנאומו של משה לעם, אנו מקבלים עידוד להשתמש בשכלנו האנושי כשאנו לומדים תורה, על מנת להפנים את מסריה כראוי. שילובם של שני התיאורים הכרחי כדי לאזן ולחבר בין רובדי האמונה והשכל בעבודת ה'.
(על פי ספר השיחות תשנ"ב ב, עמ' 338-331)
הוסיפו תגובה