משה מרומם את רוחם של בני ישראל בהזכירו להם כיצד הנחילו תבוסה מוחצת לשני מלכי האמורי.
אחדוּת חברתית מגנִה על החברה מפני סכנות. מלכי האמורי היו מודעים לכך, ולפיכך נקטו בצעדים שנועדו לאחד את נתיניהם נגד איום פלישת בני ישראל.
עם זאת, את יכולתה של חברה מסוימת להשיג אחדות מגבילה המידה שבה חבריה מסוגלים להתעלות מעל הדאגה האנוכית לצורכיהם הפרטיים. לבני ישראל, הנושאים שליחות א-לוהית, נתן הקדוש-ברוך-הוא את היכולת להתאחד בצורה כה עמוקה; אך לא לאומות העולם. לפיכך, האחדות האמורית לא היתה מסוגלת לעמוד בפני האחדות היהודית, מה שהביא לנפילת ערי האמורי המאוחדות בידי בני ישראל.
לצער הלב, נאמנים עלינו דברי חכמינו, שהגלות הנוכחית שבה אנו נמצאים מאז חורבן בית שני הנהּ תוצר של שנאת חינם בינינו - הפך האחדוּת. ממלחמת האמורי נלמד כמה גדולה כוחה של אחדות יהודית וכמה עלינו לטפחה, וכך נזכה לתיקון תוצאותיה הקשות של שנאת החינם ולבוא הגאולה במהרה.
(על פי לקוטי שיחות כט, עמ' 8-1)
הוסיפו תגובה