משה מזכיר לבני ישראל את ניסיונם של המעפילים לצאת למלחמת כיבוש בכוחות עצמם, לאחר שנודעו תוצאותיו הקשות של חטא המרגלים. אותם מעפילים הוזהרו שהם פועלים כנגד רצון ה', אך היו נחושים בדעתם. בסופו של דבר נבלמו בידי האומות השוכנות באזור הגבול.

מנהיגות יהודית
וַתַּמְרוּ אֶת פִּי ה' וַתָּזִדוּ וַתַּעֲלוּ הָהָרָה: (במדבר ג:מה)

היהודים שהעפילו להר, עשו תשובה על חלקם בחטא המרגלים וביקשו לתקנו באמצעות עלייה נלהבת לארץ ישראל. לאור זאת, יש לשאול: מדוע לא נרצו מעשיהם? והרי מקובל עלינו שאין דבר העומד בפני התשובה!

ההסבר הוא שארץ ישראל יכולה להיכבש רק כאשר ארון הברית נישא בתוך מחנה ישראל ומשה רבנו - או ממלא מקומו - צועד בראשו. התשובה אכן מחקה את חטאיהם של אותם מעפילים, אך לא היה בכוחה לשנות את העקרונות הכלליים החלים על כיבוש הארץ. אותם מעפילים לא היו מוכנים לקבל את הנהגתו של משה ורצו לכבוש את הארץ בכוחות עצמם, לכן הם נכשלו.

הדבר תקף עד עצם היום הזה. התורה מורה לנו כללים ברורים, שאם נציית להם נזכה לראות בבוא הגאולה - הן במישור הכלל והן במישור הפרט. כל ניסיון לקצר את הדרך ולדלג על שלב זה או אחר בתהליך הגאולה נידון לכישלון מראש. החשת הגאולה תיתכן רק מתוך גישה המותאמת לתוכנית הא-לוהית. מכאן יש להבין כמה חשוב ללמוד תורה ולהיוועץ בחכמיה בכל תחומי חיינו.

(על פי אגרות קודש חלק ז, עמ' רפ)