ה' מוסר למשה שלוש מצוות המתוארות כשקוּלות לכל התורה כולה: איסור עבודה זרה, שמירת השבת וקשירת ציצית ובה פתיל תכלת לארבע כנפות הבגד. ערכה המספרי של המילה "ציצית" הוא 600, כאשר יחד עם 8 החוטים ו-5 הקשרים שבכל ציצית עולה הסכום ל-613, כמניין מצוות התורה (תרי"ג).
הציצית נועדה להזכיר לנו את מצוות ה', אך אין אנו מסתפקים בה כשלעצמה, אלא מחברים אותה לבגד העוטף את גופנו - טלית. כדי להבין זאת, יש להקדים תחילה את מהות הלבוש כפי שהיא מבוארת בחסידות. שני הצרכים הבסיסיים של האדם הם מזון ולבוש, והם שונים זה מזה בכך שהמזון נכנס לגוף האדם ומתעכל במעיו, ואילו הלבוש מקיף את גופו ומכיל אותו בתוכו. בכך, רומזים המזון והלבוש לשני אופנים של יחס בין הקדוש-ברוך-הוא והעולם: המזון רומז לאור פנימי, א-לוהות המתגלה בדרכים שהשׂכל האנושי מסוגל להכילן, בעוד הלבוש רומז לאור מקיף, מסתרי א-לוהות שהם למעלה מיכולת ההשגה ונותרים תמיד בגדר נעלם. לאור זאת, ניתן להבין שהתורה מצווה עלינו להטיל ציצית בטליתנו דווקא, כדי להזכיר לנו את מהותן של המצוות - הן משתלשלות ובאות ממקור א-לוהי נעלם שיישאר תמיד למעלה משכלנו.
(על פי לקוטי שיחות ב, עמ' 325-324)
הוסיפו תגובה