לישת העיסה מחייבת אותנו בהפרשת חלה, חלק מן הבצק, הניתנת לכֹהנים.

סמכות
קַח אֶת הַלְוִיִּם תַּחַת כָּל בְּכוֹר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל וגו': (במדבר טו:כ)

התורה מייעדת את מעמדם המיוחד של הכֹהנים רק לצאצאיו של אהרן. כמובן, כל היהודים הִנם בעלי ערך שווה וכולם ראויים לאהבתנו וכבודנו. אך כאשר אנו שואלים עצמנו מי ראוי להיות מנהיג או בעל סמכות - בין אם מדובר בכהן או ברב - עלינו להבין שה' הציב תנאים הקובעים מי מאתנו ראוי לזכות בתארים אלו ומי לא. בדיוק כפי שכֹהנים יכולים להיות רק מבניו של אהרן הכהן, כך רבנים ומורים יכולים להיות רק אנשים שבאמת הגיעו למדרגות החוכמה, יראת השמים ושמירת המצוות המתאימה, ובנוסף על כך שימשו את רבותיהם וספגו את המסורות העוברות מדור לדור.

עיקרון זה ניתן ליישום גם בעולמנו הפנימי: קולות רבים נשמעים בתוכנו, והם מפצירים בנו לנוע בכיוונים שונים. אולם אַל לנו לתת משקל שווה לכל קול, בטרם נברר תחילה מה ה'ייחוס' שלו ומהיכן הוא נובע.

(על פי לקוטי שיחות ב, עמ' 588-584)