הלויים נחלקו לארבע קבוצות: שלוש משפחות, בהתאם לשלושת בני לוי, והכֹהנים. בעוד שאר י"ב השבטים חנו במרחק של כתשע מאות מטר מהמשכן, הלויים חנו צמוד אליו. הכֹהנים ומשה חנו ממזרח למשכן, ושלוש משפחות הלויים חנו בשאר צדדיו.

הימנעות מסכסוכים
וְהַחֹנִים לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן קֵדְמָה . . . מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּבָנָיו וגו': (במדבר ג:לח)

חז"ל למדו מסֵדר חניית בני ישראל כלל בעל שתי פנים: "אוי לרשע ואוי לשכנו, טוב לצדיק וטוב לשכנו". הדבר מתייחס לשני מקרים שנוצרו בעקבות יחסי השכנוּת החדשים: אנשי שבטי יהודה, יששכר וזבולון חנו סמוך למשה ולאהרן ובעקבות זאת הפכו לתלמידי חכמים גדולים; שבט ראובן, לעומת זאת, חנה סמוך למשפחת הקהתי - שממנה יצא קׂרח - וכתוצאה מכך נגרר להצטרף למרד שלו נגד משה.

מקרים אלו מלמדים אותנו שני לקחים חשובים: האחד, שהדרך להינצל ממחלוקת היא לימוד התורה, היוצרת חיבור ואחווה; והשני שכדי להצליח בלימוד התורה יש להתרחק בתכלית ממחלוקות ומפירוד הלבבות.

(על פי לקוטי שיחות לג, עמ' 17-16)