בא' אייר, חודש לאחר הקמת המשכן, אומר ה' למשה לערוך מִפקד של הזכרים הבוגרים בישראל כהכנה לגיבוש צבא יהודי. מפקד זה אינו כולל את שבט לוי, שהיה פטור משירות צבאי בשל תפקידו בעבודת המשכן. המפקד מנה רק את הגברים שבין הגילים עשרים לשישים, שנמנו לפי משפחותיהם שקובצו לשבטים.
הקדוש-ברוך-הוא הורה למשה לפקוד לא רק את מניין היחידים הכשירים לקְרָב בכל אחד משבטי ישראל, אלא גם את מניין המשפחות המרכיבות אותו. במניין זה, לכאורה, לא היה צורך צבאי אמיתי, והתורה אף אינה מתעדת אותו. מדוע, בכל זאת, נכלל במצווה? נראה שבכך ביקש ה' להדגיש בפנינו את חשיבות ערך המשפחה ביהדות.
בין המישור הפרטי והמישור הלאומי, ששניהם נדונים בהרחבה בהקשרים שונים וחשיבותם ידועה, דורשת התורה מאתנו להשקיע גם בגיבוש התא המשפחתי - המהווה מעין מישור ביניים בין פרט לכלל. בעל ואישה הם בריות נבדלות זו מזו. יש להם טבע שונה, רצונות שונים ואף ייעודים שונים בחיים. למרות זאת, עליהם לפעול יחד, להשלים זה את זו ולהפוך ליחידה אחת.
מדובר באחד האתגרים החשובים ביותר למין האנושי. הסכסוכים והמחלוקות הרבות המשסעים את העולם נובעים כולם משורש אחד - חטא האנוכיות, קרי: ראיית הזולת כאמצעי לניצול עבור מטרותַי האישיות. מול המציאות הקשה הזו מציבה התורה את הכלל הגדול של "ואהבת לרעך כמוך", והמעגל אשר מפתח ערך זה יותר מכול הוא חוג המשפחה.
אמת, מדובר בתחום מצומצם מאוד וקשה לראות את הקשר בין האהבה השורה בו ובין פתרון בעיות הפילוג המטרידות את האנושות, אך האהבה המשפחתית הגרעינית היא רק החוליה הראשונה בשרשרת. אהבת האיש לאשתו, הקרובה אליו, מעצימה את אהבתו לבורא - מי שברא את אהובתו וחיבר בין השניים. האהבה לבורא מעצימה את האהבה לתורה ומעודדת את האדם לעסוק בה מתוך הזדהות, ולא רק מתוך תחושת מחויבות (יראה). משולש אהבות זה - לזולת, לה' ולתורה - מתפשט מתוך הסביבה המשפחתית ומשפיע על העולם כולו לטוב.
(על פי לקוטי שיחות ח, עמ' 215-209)
הוסיפו תגובה