שבת: אסור לאבד תקוה

התורה מפרטת את דיני הטומאה הנגרמים מראיית דם שלא במסגרת המחזור הנשי הסדיר, תופעה המכונה - זיבה.

בניגוד לדם וסת רגיל, דימום הנגרם ממחלה הִנו תסמין של פגם רוחני מקביל: מודעות עצמית מופרזת. המחזור הנשי הסדיר, הכולל ימי טומאה וטהרה, אמור לאזן תחושה זו, אך במקרים מסוימים לא די בכך. התופעה מוסיפה להתקיים ואף להתעצם, והדבר מתבטא בזיבה. לפיכך, טומאת הזיבה חמורה מטומאת הנידה, והיא דורשת פעולות טהרה חריפות יותר בטרם תשוב האישה לבריאותה הרוחנית המלאה.

גם כאן ממחישה לנו התורה את כוחה של התשובה, המרפאת את האדם גם ממחלות רוחניות הנובעות מרבדים עמוקים ובלתי-נשלטים בנפש.

(על פי לקוטי שיחות יד, עמ' 28-26)