יום שישי: טהרת הנידה

כעת עוסקת התורה בטומאות השייכות לגוף האישה. הראשונה שבהן היא טומאת נידה.

לפני שחטאו בעץ הדעת היו אדם וחוה במדרגה גבוהה של שלמוּת וטהרה, אך כאשר נכשלו בחטא פתחו את הפתח להתערבותו של הרע בטוב והביאו לירידת העולם כולו ממעלתו הרוחנית. טומאת הנידה בגופה של האישה אף היא הגיעה לעולם רק אחרי חטא עץ הדעת, כתוצאה מתערובת הרע שהפכה טבעית.

כידוע, נמשלו כנסת ישראל לאישה והקדוש-ברוך-הוא לבעלה. בתקופה שבית המקדש היה קיים היו יחסינו עם הבורא קרובים והשכינה שרתה בתוכנו. אך בתקופת הגלות, כאשר יחסי הקִרבה בין עם ישראל לבורא התערערו, דומים ישראל לנידה הרחוקה מבעלה.

יש לדעת כי תערובת הטוב והרע שבעולם אינה מצב תמידי. לעתיד לבוא נאמר "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ" וחכמים מסבירים שפירוש הדבר הוא שטומאת הנידה תעבור מן העולם. הדבר רומז גם ליחסינו עם ה' - בבוא הגאולה שוב תתייחד כנסת ישראל עם בעלה, והפעם יהיה הייחוד נצחי.

המטרה הפנימית של קיום המצוות ולימוד התורה בזמן הזה, היא לקרב את העידן הנכסף שבו נשוב להיות קרובים אל הבורא כמו בעל ואישה.

(על פי רשימות יב; לקוטי שיחות ג, 987-983; לקוטי שיחות יד, עמ' 28-26)