יום ראשון: מילים רעות, מילים טובות

לאחר שנרפא המצורע מצרעתו, עליו להקריב קרבנות מסוימים ולעשות פעולות מסוימות החיוניות לגמר טהרתו, כמו טבילת כל גופו ובגדיו במקווה וגילוח כל שערותיו.

את המילה "מצֹרע" דורשים חז"ל כקיצור של "מוציא שם רע". דבר זה מצטרף לאמור לעיל, שצרעת היא פועל יוצא של לשון הרע, שאחד מביטוייה הוא הוצאת שם רע על מישהו.

הן מעשים טובים והן מעשים רעים משפיעים על העולם הרבה מעבר לתוצאותיהם הישירות. מעשים טובים 'בוראים', כביכול, מלאכים טובים, 'אנרגיה חיובית'; ומעשים רעים 'בוראים' מלאכים רעים, 'אנרגיה שלילית'. לפיכך, כאשר אנו יוצאים לתקן נזק שגרמה עבירה כלשהי, עלינו גם להשתדל לבטל את ההשפעה השלילית הנמשכת ממנה. רכילות ולשון הרע נובעות משימוש בלתי-מבוקר בכוח הדיבור, כאשר האדם אינו שולט בו אלא מתיר לו לפרוץ החוצה ללא בקרה. הדבר היחיד שיכול לתקן את הנזק שגרם דיבור כזה הוא דיבור חיובי - שפע של לימוד תורה. דיבורים בקדושה ממשיכים אור וכוח חיוביים אל העולם, וכך ממירים את ההשפעות השליליות שהיו לדיבורינו הקודמים.

אותיות התורה השונות מהוות כולן "שמות" של הקדוש-ברוך-הוא, ערוצים שבאמצעותם האור הא-לוהי שופע אל העולם. לפיכך, לימוד תורה מביא לעולם "שמות טובים", המחליפים ומתקנים את ה"שם הרע" שהוציא המצורע.

(על פי לקוטי תורה ב, כד ג - כה א; לקוטי שיחות יב, עמ' 82-81)