רק לכהן יש הסמכות להכריז על אדם, בגד או בית כנגוע או בלתי-נגוע בצרעת.

עין טובה
וְרָאָה הַכֹּהֵן וגו': (ויקרא יג:נה)

התורה דורשת מהכֹהנים לפסוק במקרים של הופעת צרעת, משום שהם היורשים הרוחניים של הכהן הראשון, אהרן, התגלמות האחווה ואהבת ישראל. בשל אהבתם לכל יהודי, ידאגו הכֹהנים לוודא היטב - בהתאם להלכה - כי אכן אין כל מנוס מלהגדיר את המצורע כטמא. אם יאונה לידם מקרה שבו ייאלצו להכריז על יהודי כטמא, יעשו כל שביכולתם על מנת לטהרו בהקדם האפשרי.

הלימוד עבורנו: כאשר אנו נתקלים באדם שנדמה לנו כנגוע במידה שלילית כלשהי, אַל לנו להזדרז ולחרוץ את דינו. במקום זאת, עלינו להתבונן פנימה ולשאול את עצמנו עד כמה אנו חשים כלפיו אהבה ואחווה. אם מתברר לנו שאהבתנו אל אותו אדם לוקה בחסר עלינו להימנע מלבקרו, שכן חוות דעתנו אינה נטועה לגמרי בקרקע חוקי התורה הישרים, אלא מעורבת עם רגשותינו הבלתי-מבוררים.

(על פי לקוטי שיחות כז, עמ' 91-88)