כאשר הכהן פוסק שאדם מוגדר כמצורע, עליו לשהות מחוץ ליישוב עד שתחלוף צרעתו. מדובר בתיקון הולם לדיבוריו הפגומים, שחיבלו במרקם החברה שבה חי. בטרם תופיע הצרעת בעור האדם, היא מופיעה בקירות ביתו ובבגדיו.
עורנו, בגדינו ובתינו הם שלושה מעגלים העוטפים אותנו, זה חיצוני מזה. הצרעת נוגעת תחילה במעגל החיצוני ביותר, הבית, משום שבראשיתה תופעת לשון הרע היא תסמין חיצוני לגמרי. אם האדם אינו מפנים את המסר, הצרעת עוברת לבגדיו ובכך מעידה ש'נגע' לשון הרע החל לחלחל אליו. אם הוא מוסיף להתעלם גם מאיתות זה, הצרעת פורחת בעורו ומסמנת שכעת הפכה העבירה לחלק בלתי-נפרד מאישיותו. בשלב זה יש לנדותו מהחברה, בתקווה שעונש זה - המשקף את חטאו - יביא לתיקון דרכיו.
בימינו, כאשר אנו חשים שמשהו משובש בחיינו, מומלץ לתת לסופר סת"ם לבדוק את המזוזות והתפילין שלנו. לעתים קרובות, פגמים רוחניים סמויים בתוכנו מתגלים דרך מעגלים מקיפים אלו של חיינו, ותיקונם כבר בשלב זה יכול למנוע אותם מלחלחל למעגלים פנימים יותר.
(על פי לקוטי תורה ב, כב ב; לקוטי שיחות כב, עמ' 69-65, 75-74)
הוסיפו תגובה