יום שני: אור לגויים

באורח פלא, צרעת העור מטמאת את האדם רק כאשר היא מתפשטת באופן חלקי בלבד, אך אם היא פורחת בכל עורו - הוא טהור.

הדין המתבטא בפסוק זה הִנו מופלא מהבנתנו: דווקא כאשר הצרעת מתפשטת ומכסה את כל גופו של האדם - הוא טהור. פליאה מעין זו קשורה באחד מסימני "עקבות המשיח" על-פי חז"ל, המתארים מציאות שבה "המלכוּת תהפוך למינוּת" (בבלי סוטה מט, ב; סנהדרין צז, א) - הממשלה השלטת תהיה ממשלת כפירה. לכאורה, אין לכך כל פשר. מדוע דווקא כאשר המלכות עצמה הופכת לתכלית הרע, חכמים רואים בכך את עקבותיו של משיח?

ישנן שתי דרכים להבין זאת, שלילית וחיובית. הדרך השלילית היא שהמינות והכפירה אכן יתפשטו בכל ממשלות העולם, והמצב יהיה כה גרוע עד שהגאולה תהיה כורח המציאות. הדרך החיובית היא שהאמת שבתורה תהפוך מפורסמת ופשוטה עד שהכול יכירו בכך שכל מושג המלכות - שאינה מלכות שמים - היא "מינות".

כמובן, אנו מעדיפים שהגאולה תבוא בדרך השנייה. לפיכך, שומה עלינו לעשות כל שביכולתנו על מנת לעודד את אומות העולם לקיים את שבע מצוות בני נח, שבהן הן מחויבות על-פי התורה. מתוך הכרתו בתורה כבסיס הכרחי לתיקון חברתי ומוסרי שלם, יכיר העולם הלא-יהודי בעם ישראל כשומרי הצדק, המוסר והשלום העולמיים. כשנזכה לכך, נעשה כברת דרך של ממש לעבר עידן הגאולה המובטח.

(על פי לקוטי שיחות לב, עמ' 83-77)