חז"ל מלמדים שיהודה נשלח למצרים קודם בואו של יעקב, כדי להקים שם בית מדרש שבו יוכלו יעקב וצאצאיו להקדיש עצמם ללימוד תורה.

התמסרות לתורה
וְאֶת יְהוּדָה שָׁלַח לְפָנָיו אֶל יוֹסֵף לְהוֹרֹת לְפָנָיו גֹּשְׁנָה וגו': (בראשית מו:כח)

מדוע נזקק יעקב להטיל את הקמת בית המדרש במצרים על שכמו של יהודה, התושב החדש, ולא הטיל זאת על יוסף עצמו?

כדי להקים בית מדרש יש צורך באדם המוכן לפרוש לגמרי מענייני העולם הארצי, ולהשקיע עצמו בלימוד התורה. יוסף היה בוודאי צדיק גדול, אך עם זאת גם היה עמוס לעייפה בניהול ענייני הממלכה המצרית. משום כך, לא היה באפשרותו להתמסר לתורה במידה הנחוצה לשם הקמת בית המדרש.

כאז כן היום. מי שמבקש 'להקים בית מדרש', לעשות 'תורתו אומנותו' ולהקדיש את חייו ללימוד ולהוראה, צריך להיות מוכן ומזומן לפרוש מכל עיסוקיו הגשמיים.

(על-פי לקוטי שיחות ג, עמ' 830 -827. ראו עירובין סה, ב)