התורה מונה את בני משפחתו של יעקב היורדים מצרימה, ומגיעה לשבעים נפשות. הנפש השבעים, היא יוכבד בת לוי, העתידה להפוך לאם גואלם של ישראל – משה רבנו.
הירידה למצרים היא אות הפתיחה לתהליך עצום – העלאת ניצוצות הקדושה הטמונים בשבעים אומות העולם. זוהי המשמעות הפנימית למספר בני ביתו של יעקב, שהגיע לשבעים נפש עם לידתה של יוכבד – שהתרחשה ממש ברגע הכניסה למצרים, בין החומה החיצונית והפנימית. וכשם שבגלות מצרים היתה זו אשה – יוכבד – שהשלימה את מניין שבעים הנפש, כך גם הגאולה העתידה תגיע בזכות נשי ובנות ישראל.
ישנם שני שלבים בתהליך תיקון העולם: ניצוח וטיפוח. הניצוח הוא פעולה המתאימה לצד הזכרי בישראל, מלחמה השוברת את קליפת ההתנגדות אל הקדושה ומכניעה אותה. הטיפוח, לעומת זאת, הוא פעולה המתאימה לצד הנקבי בישראל, ומכוונת להעלות את העולם – לאחר כניעתו הראשונית – אל הקדושה.
אם נתבונן במצוות המיוחדות לנשים – חלה (המסמלת את הזנת המשפחה), הדלקת נרות שבת (המסמלת את הארת הבית באור הקדושה) וטהרת המשפחה (המסמלת את בניין הזוגיות בדרך הקדושה) – נמצא שהן משקפות היטב אותה מלאכה גדולה של טיפוח העולם והפיכתו לכלי המאיר את נוכחות השכינה בעולם.
(על-פי לקוטי שיחות כ, עמ' 218 והלאה)
הוסיפו תגובה