לעת ערב הגיעו אליעזר ואורחת גמליו לחרן, עירו של נחור אחי אברהם, ולמולם ראו את נשות העיר היוצאות לשאוב מים מן הבאר. אליעזר התפלל לה' שיבהיר את זהותה של הכלה הראויה ליצחק דרך ניסיון שערך: הוא יבקש מאת הנשים להשקות אותו מים מן הבאר, והכלה הנבחרת תהיה זו שתגיב בנדיבות לבקשתו ותציע מרצונה להשקות גם את גמליו.
האופן העיקרי שבו ה' מתגלה בעולם הוא כגומל חסדים, שכן מי שיש לו הכול יכול לתת בלי גבול. גם הצדיקים, הדבקים בה' והולכים בדרכיו, מתאפיינים בנדיבות ומסירות לטובת הזולת. לעומתם, הרשעים מתאפיינים באנוכיות, רכושנות וקמצנות. הם אינם מסוגלים לשמוח בחלקם, ותמיד שואפים להגדיל את הונם מבלי לחלוק בו עם אחרים.
אליעזר, שיצא לבקש כלה ליצחק בן אברהם, היה מודע לעיקרון יסודי זה בדרכם של צדיקים. משום כך ראה בהצעתה הנדיבה של רבקה אות משמים המעיד על קדושתה, ועל היותה כלה הראויה להיכנס לביתו של אברהם.
הקשר שבין גמילות חסדים ושידוך אינו מקרי. כשם שמעשה החסד של רבקה זיכה אותה בשידוך עם צדיק כיצחק, כך במעשי החסד שלנו אנו זוכים 'להשתדך' לאנשים המתאימים ביותר עבורנו – בני זוג, חברים או שותפים אחרים לדרכי מסע החיים.
(על פי סדר תפילות לכל השנה צב ב).
הוסיפו תגובה