החסד והכנסת האורחים שהפגין אברהם בחברון בולטים על רקע הרשעות ושנאת הזרים של הערים הסמוכות: סדום, עמורה ושכנותיהן. לאחר ביקורם של שלושת המלאכים הודיע ה' לאברהם שבכוונתו למחוק ערים אלו מעל פני האדמה. אברהם התחנן בפניו שישקול זאת מחדש.
התעלות עצמית
וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע: (בראשית יח:כג)
אברהם הוא איש החסד. זו גם התכונה שהניעה אותו לפעול אפילו לטובתם של אנשים כאנשי סדום. עם זאת, כאשר הוא עומד בתוקף ותובע מאת הקדוש-ברוך-הוא שיבטל את גזירתו, הוא מצטייר כאיש מידת הגבורה – בניגוד לטבעו.
מכך אנו לומדים לקח מוסרי חשוב:
כאשר מתגלגלת לפתחנו הצלת חייו של אדם, בין אם מדובר בהצלה גשמית ובין אם מדובר בהצלה רוחנית, אסור לנו להסס. עלינו לעשות כל שביכולתנו למענו ללא דיחוי, אפילו אם פירוש הדבר הוא לפעול כנגד נטיות לבנו הטבעיות.
(על-פי לקוטי שיחות עמ' 59-58)
הוסיפו תגובה