ביום השלישי לאחר ברית המילה שערך, מתגלה ה' לאברהם. חז"ל אומרים שבכך קיים בו ה', כביכול, מצוות ביקור חולים.
ה' התגלה לאברהם אבינו גם בשלבים מוקדמים יותר בחייו, כפי שקראנו בפרשות הקודמות, אולם ההתגלות שעליה מסופר בפרשתנו היתה במדרגה גבוהה יותר. מה שאפשר התגלות זו היתה ברית המילה, שערך אברהם בסוף הפרשה הקודמת. אם עד עתה זכה אברהם לגילוי אלוקי בזכות מעלותיו האישיות, כעת זכה לכך אך ורק משום שציית לפקודה האלוקית וקיים מצווה. במעשה זה זכה אברהם לסלק את היֵשות העצמית, האגו, החוצצת בין הנפש ובין השגת האלוקות – ומעתה היה מסוגל להשיג אלוקות באופן ישיר. המהפך האישי שהתחולל בנפשו של אברהם היה לאבן היסוד של הזהות היהודית הכללית, ומתוך כך גם לירושתו של כל יהודי פרטי. במובן זה, מילתו של אברהם סללה את הדרך למתן תורה, המעמד שבו זכה העם כולו להתגלות א-לוהית.
משמעות הדבר היא שעל-ידי קבלת עול תורה והתמסרות לחיים של עבודת ה', בכוחו של כל אחד מאתנו להסיר את המחסומים העומדים בינו לבין ה' ולזכות להתגלותו בחיינו בדרכים מוחשיות יותר ויותר.
(על-פי לקוטי שיחות י, עמ' 54-49)
הוסיפו תגובה