את הסיפור הבא כתב הרב זלמן פרקש, משפיע בישיבת חב"ד בבואנוס איירס, במכתב לידידו. אנו מודים לו על האישור לפרסם את הדברים באתר בית חב"ד. המערכת.

ידידי היקר,

מה שאני הולך לספר לך עכשיו יהיה ארוך. זה אולי ישמע לך כסיפור מהאגדות אבל זה קרה במציאות איתי. בעיני ראיתי ובאזני שמעתי כל זה ביום ראשון שעבר (כ' סיון תשע"ה – 7 ביוני 2015).

ביום חמישי בערב יצאתי מבואנוס איירס בדרכי לחתונה של בת אחי. החתונה הייתה בסיאטל, אבל ניצלתי את ההזדמנות כדי לעצור בניו-יורק ולבקר ב"אוהל" של הרבי.

ידידי, יהודה (שם בדוי) נתן לי טרמפ לשדה התעופה. לפני הרבה שנים יהודה חלה בסרטן ובניסים הוא שרד והחלים, אבל בעקבות המחלה נשללה ממנו האפשרות להביא ילדים לעולם.

בדרך לשדה התעופה סיפר לי יהודה שהוא ואשתו שוקלים לאמץ ילד והם עומדים בפני התלבטות קשה. מצד אחד, הם רוצים לאמץ ילד יהודי; מצד שני, לא קל למצוא ילד לאימוץ ואולי עליהם להתפשר ולקחת גם ילד לא יהודי אך לגייר אותו ולגדל אותו כיהודי.

"התייעצתי עם רבנים שונים ולכל אחד דיעה משלו" אמר לי יהודה. הוא נתן לי את שמו ושם אמו וביקש "האם תוכל בבקשה להזכיר אותנו לברכה ב'ציון' של הרבי שנזכה שבורא העולם יאיר את עינינו ונדע כיצד לפעול?"

כמובן שהבטחתי לו לעשות זאת.

לניו-יורק הגעתי ביום שישי, ונשארתי שם עד ליום ראשון בערב, אז המשכתי לסיאטל לחתונה.

ביום ראשון בבוקר ישבתי בבית הכנסת שליד ה"אוהל" ולמדתי מספר חסידות. במקום התקבצו אנשים שונים שהחלו להתפלל תפילת שחרית. אחד מהם היה יהודי מבוגר שהגיע מלווה באיש צעיר, הוא התיישב מולי והתפלל. הבחנתי שהוא אומר "קדיש יתום" במשך התפילה.

התפילה הסתיימה, היהודי קיפל את הטלית והתפילין והתכונן לצאת.

לפתע הוא הסתובב לכיווני, חיטט בשקית התפילין, הוציא משם פתק ישן ומקופל והגיש לי אותו. "תסתכל, תקרא מה כתוב כאן" הוא אמר באידיש מעורבת באנגלית. "בטח זה יעניין אותך".

לקחתי את הפתק מתוך נימוס... מעולם לא נפגשתי עמו ודבריו היו נשמעים לי קצת מוזרים. אבל לקחתי את הפתק והתחלתי לקרוא.

הדברים הדהימו אותי.

היה זה מכתב מקורי של הרבי, שעסק ב...נושא של אימוץ ילדים! הרבי העניק תשובה מדוייקת וציין מה לא לעשות ומה כן לעשות. בדיוק תשובה לשאלתו של ידידי יהודה!

נדהם, ביקשתי מהיהודי האלמוני רשות לצלם את המכתב. בתחילה הוא סירב, אבל כשסיפרתי לו על הידיד בבואנוס איירס הוא התרצה והסכים שאצלם את המכתב ללא שם המשפחה של הנמען, וכך עשיתי.

צילום המכתב
צילום המכתב

לאחר-מכן הוא סיפר לי את הסיפור שעומד מאחורי המכתב:

"את המכתב הזה שלח הרבי לאבי זכרוני לברכה" הוא פתח בדבריו. "לאבי לא נולדו ילדים במשך שנים רבות, והוא ביקש לאמץ ילדים. הוא פנה לרב משה פיינשטיין, אחד מפוסקי ההלכה המפורסמים באותם ימים, והוא הציע לו להתייעץ עם הרבי מליובאוויטש.

"אבי פנה לרבי שבתשובתו יעץ לו שלא לאמץ תינוק גוי אלא לחפש משפחות יהודיות חסרי יכולת שמבקשות להעניק את ילדיהן לאימוץ."

היהודי הנרגש סיים את דבריו:

"אני הוא הילד המאומץ, והיום הוא היום האחרון לאמירת הקדיש אחר אבי המאמץ עליו השלום...

"אינני יודע מדוע אבל כשסיימתי את הקדיש הרגשתי דחף לא מובן להראות לך את המכתב ולספר לך את הסיפור..."

כעת שנינו ידענו מדוע. הרבי מצא את הדרך להשיב ליהודה על שאלתו.