הדברים הבאים מעובדים מתוך מכתב שכתב הרבי לאדם בשם יעקב פרל, שככל הנראה עסק לפרנסתו בניהול מכבסה. לפניכם עיבוד חופשי ותרגום מאידיש; לחצו כאן לקריאת המכתב המקורי.
לא זורקים בגד מלוכלך
בפגישתנו אמרתי לך פתגם של הבעל שם טוב, אותו מסר חמי הרבי – זכר צדיק וקדוש לברכה לחיי העולם הבא, זכותו יגן עלינו – שמכל דבר שיהודי רואה או שומע עליו להפיק מסר בעבודת הבורא.
ואם כך הם הדברים אפילו בדבר שהיהודי רואה או שומע פעם אחת, בטח שאפשר ללמוד מסר מעבודתך, בה אתה עובד באופן קבוע – כיבוס בגדים.
הבה נסתכל על בגד. לפני שהאדם לובש את הבגד הוא נקי ומגוהץ. אחרי שהאדם לובש אותו במשך זמן מה הוא מתקמט, צובר אבק או מוכתם. אבל לא זורקים את הבגד לפח האשפה אלא מביאים אותו לכביסה או לניקוי יבש.
כיצד מנקים את הבגד? מכניסים אותו למכונה עם מים חמים, בתוך המכונה יש סבון וחומרים כימיים אחרים והם מסירים את האבק והכתמים. לאחר-מכן מגהצים את הבגד באמצעות מגהץ כבד שמיישר את כל הקמטים.
בסוף התהליך אפשר ללבוש שוב את הבגד.
הנשמה המקומטת
הנשמה היא כמו בגד.
לפני ש"לובשים" אותה, לפני שהיא ירדה אל הגוף, היא נקיה וטהורה. כמו שאנו אומרים בברכות השחר: "נשמה שנתת בי טהורה היא".
אבל אחרי שהיא יורדת למטה ומתעסקת בענייני העולם היא עלולה להתקמט או אפילו לצבור כתמים, חס ושלום. זה קורה כאשר לא מקיימים את המצוות שאמר הבורא, או חלילה עוברים על עבירות שאסור לעשותן.
עלול האדם להתייאש ולומר שהנשמה "התקלקלה" ואין מה לעשות. אבל התורה מלמדת אותנו שאסור לאבד תקווה! כל מה שצריך זה "לכבס" את הנשמה כדי להחזיר אותה למצבה המקורי.
איך מכבסים נשמה? בדיוק כמו שמכבסים בגד.
צריכים "להשרות" אותה בטמפרטורה חמה, על-ידי חום התורה והמצוות. חשוב שהכביסה תתבצע בנוזלים, כלומר ליצוק אל תוך התורה והמצוות את ה'לחלוחית' ולעשות זאת מכל הלב, להתפלל וללמוד תורה מתוך דביקות.
אל המכונה יש להוסיף "אבקת כביסה": לתת צדקה, לשמור כשרות ומצוות אחרות.
ובנוסף צריך "לגהץ" את הנשמה באמצעות שמטילים עליה משהו כבד, עול התורה. למרות שזה נראה כבד ונטל, זה למעשה מגהץ – לא רק שהעול הזה לא פוגע בנשמה, הוא אף מיישר אותה ומגהץ אותה מכל הקמטים שהיו בה, כך שכל פרט ממנה יהיה בדיוק במקום.
כמו הבגד, בסוף התהליך הנשמה תהיה נקיה וטהורה בדיוק כפי שהיא הייתה בתחילת בריאתה.
כתוב תגובה