אם גדלתם בבית דתי, יתכן מאוד ואמרו לכם יותר מפעם אחת: "אסור לשבת על השולחן! זה דומה למזבח!"

אז כיצד בדיוק דומה השולחן למזבח? והאם זה נכון שאסור לשבת על שולחן? הבה נרחיב קצת את ידיעותינו בכל מה שקשור לשולחן ולמזבח.

שולחן דומה למזבח

המזבח היה פריט מיוחד בבית המקדש עליו היו מקריבים קורבנות לבורא העולם. השולחן הוא רהיט בבית שלנו עליו אנו אוכלים ארוחות בוקר, צהריים וערב וגם קצת נשנושים באמצע. מה הקשר ביניהם?

התלמוד1 מביא פסוק מהנביא יחזקאל2 , פסוק שנפתח במזבח ומסתיים במילים "זה השולחן אשר לפני ה'". מדוע משתמש הפסוק במילה שולחן? רבי יוחנן ורבי אלעזר למדו מכך כי השולחן דומה למזבח בכך שכשם שהמזבח נועד לכפר על חטאי האדם, כך גם השולחן יכול לעשות זאת.

"בזמן שאין מזבח, שולחנו של אדם מכפר עליו."במילים אחרות, לאחר חורבן בית המקדש, השולחן הוא זה שמכפר על חטאינו.

מדוע השולחן מכפר

מה יש בארוחת הצהריים שלנו שיכולה לגרום לכפרת עוונות? אנחנו מוצאים הסברים שונים במפרשי התלמוד.

ראשית כל3 , השולחן הוא המקום בו אנו מארחים אנשים בביתינו ומקיימים את המצווה החשובה של הכנסת אורחים, ובזכותה חטאינו מתכפרים. המנהג בימי קדם היה שאם עני היה דופק על דלת ביתך ואתה באמצע הסעודה, היית מזמין אותו להצטרף. לכן אמרו חכמינו זכרונם לברכה4 שמי שמאריך בסעודתו, כלומר אוכל לאט ובכך מאפשר לעוד עניים להצטרף, יזכה לאריכות ימים.

על השולחן, בל לא נשכח, אנו לוגמים ושותים יחדיו, ונאמר5 ש"גדולה לגימה שמקרבת את הרחוקים". אם כן השולחן הוא מקום שמאחד ומחבר אנשים יחדיו, ובזכות האחדות אנו זוכים לברכותיו של בורא העולם6 .

ועוד כמה הסברים:

* כשאוכלים יש לומר דברי תורה, כמו שנאמר "שלושה שאכלו על שולחן אחד ואמרו עליו דברי תורה כאילו אכלו משולחנו של מקום (של בורא העולם) ברוך הוא", כך שהכפרה היא בזכות אמירת דברי התורה7 ;

* כשאוכלים ארוחה, תמיד צריכים להשאיר קצת בצד זכר לחורבן בית המקדש. החלקים אותם אנו לא אוכלים הם דומים לקורבנות8 ;

* אכילה מתוך כוונה נכונה וטהורה מרוממת את האוכל, בדיוק כפי שהקרבת קורבן הייתה מרוממת את הבהמה אותה הקריבו9 .

הדינים שקשורים לכך שהשולחן הוא כמו מזבח

כעת כשהבנו מהו הדמיון בו השולחן למזבח, נוכל להתקדם לשלב הבא: רשימת דינים והלכות הקשורה לכך שיש להתייחס לשולחן כמו למזבח.

* לפני שאוכלים לחם, מניחים מלח על השולחן – כפי שהיו מולחים את הקורבנות על המזבח10 .

* על המזבח נאמר ש"לא תבנה אתהן גזית11 ", כלומר שאסור לבנות אותו באבנים שסותתו על ידי מכשירים עשויי ברזל. כזכר לכך אנחנו מכסים את הסכין על השולחן באמירת ברכת המזון12 .

* ומה עם ישיבה על השולחן? מסתבר שהמנהג הזה מופיע רק בספרי הדורות האחרונים. נראה שהאיזכור הראשוני למנהג הוא בספר בשם שולחן הטהור, שם נכתב שמכיוון שהשולחן דומה למזבח, אסור לשבת או לעמוד עליו או אפילו לתת לילדים קטנים לעשות זאת, אלא יש להתייחס אליו בקדושה.

וכשאנו אוכלים, בל נשכח ש...

אם חשבנו שאנו אוכלים רק בגלל שאנחנו רעבים, מתברר לנו שזה יכול להיות אקט קדוש מאוד. בתורת החסידות מוסבר רעיון "בירור הניצוצות", מה שאומר שבכל דבר פיזי בעולם יש ניצוץ של קדושה. כשאנחנו אוכלים בקדושה – מברכים לפני האוכל ולאחריו, ואוכלים מתוך כוונה להשתמש באנרגיה שלנו לקיום תורה ומצוות – האוכל יכול להתרומם לגבהים רוחניים נעלים, ולרומם אותנו יחד איתו.