ההלכות ומנהגים שנרשמו כאן הם לבני ארץ ישראל, שאינם עושים יום טוב שני של גלויות. לא נרשמו כאן ההלכות ומנהגים לבני חוץ לארץ שעושים יום טוב שני של גלויות
הזמנים שנרשמו כאן הם רק עבור ארץ-הקודש לזמנים בחו"ל הקש כאן.
תענית בכורות
הבכורות נוהגים להתענות בערב פסח (לזכר הצלתם ממכת בכורות במצרים) או לפטור עצמם מן התענית על-ידי השתתפות בסעודת מצווה, כמו סיום מסכת וכדומה. כאשר ערב פסח חל בשבת כבשנה זו מתענים ביום חמישי י"ב בניסן.
ביעור חמץ
מכיוון שערב פסח חל השנה בשבת, מקדימים ושורפים השנה את החמץ בבוקר יום ששי, י"ג בניסן תשס"ה (22.4.05). שורפים באש את החמץ שנמצא בבדיקה ואת שאר שאריות החמץ. את השריפה יש לבצע עד 11:30 (שעון קיץ).
משאירים במקום שמור חלות לשתי סעודות השבת (לילה ובוקר), ואוכלים אותן תוך הקפדה שלא יתפזרו פירורים מסביב. את סעודת בוקר השבת מסיימים עד שליש היום, שהוא סוף זמן תפלה (ראה במדור "זמנים נוספים" לתאריך ערב פסח), בשנת תשס"ה עד השעה 10:24 (שעון קיץ), ואז משליכים את הפירורים שנותרו לאסלת השירותים, ומדיחים אותם בזרם. יש לעשות זאת עד סוף שעה חמישית (כשעה וכמה דקות לאחר סוף זמן אכילת חמץ. אין לאחר!), בשנת תשס"ה עד השעה 11:30 (שעון קיץ).
אחרי השמדת החמץ מבטלים ומפקירים שוב את החמץ, וגם החמץ שאולי נותר אי-שם:
כל חמץ ושאור המצוי ברשותי, שראיתיו ושלא ראיתיו, שהבחנתי בו ושלא הבחנתי בו, שביערתיו ושלא ביערתיו - יתבטל ויהיה הפקר כעפר הארץ.
מזון
יש להקפיד להשתמש בפסח אך ורק במזון שיוצר בהשגחה מוסמכת. אפילו מי שמסתפק במשך כל השנה בכשרות רגילה, בפסח מן הראוי להקפיד על הכשר מהודר במיוחד. חותמת 'כשר לפסח' כשלעצמה אין בה די כדי להבטיח את כשרות המזון.
הדלקת נרות החג
מכיון שהדלקת הנרות נעשית בחג עצמו, אין להדליקם על-ידי הצתת גפרור וכדומה, אלא בהעברה מאש שהושארה מערב שבת. לצורך זה יש להשאיר 'נר נשמה' דלוק מערב שבת.
לאחר צאת השבת – בשנת תשס"ה במרכז הארץ בשעה 7:58 (שעון קיץ) – ולאחר אמירת "ברוך המבדיל בין קודש לקודש" אם לא התפללו ערבית, מדליקות הנשים והבנות נרות (בת - נר אחד, ואשה נשואה - שני נרות). לאחר ההדלקה הן מברכות שתי ברכות:
ברוך אתה א-דני א-להינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציונו להדליק נר של יום טוב.
ברוך אתה א-דני א-להינו מלך העולם שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה.
הוסיפו תגובה