בערב יום כיפור אחד הלך חייט אל השוק לקנות דג לסעודה המפסקת. בכל השוק היה רק דג אחד, ועבדו של שר המלך ביקש לרכוש אותו.

החלו השניים להתמקח על המחיר, זה מעלה את המחיר וזה מעלה את המחיר עד שלבסוף רכש החייט היהודי את הדג תמורת סכום עתק של 12 דינרים.

כשאכל השר את ארוחתו הוא גער בעבדו:

"היכן הדג?"

"את האמת אומר לך" השיב העבד. "הייתי בשוק ויהודי רכש את הדג היחיד שהיה שם במחיר עתק. האם היית רוצה שאבזבז סכום גדול כל-כך על דג?"

"היהודי הוא עשיר כה גדול!" קרא השר. "והוא מעלים מיסים ולא מדווח על הכנסותיו למלך!"

הגיע היהודי בפני השר.

"חייט יהודי, מדוע קנית דג במחיר גבוה כל-כך?"

"אדוני" השיב החייט. "יש לנו יום אחד בלוח השנה שמכפר על כל חטאינו. וכאשר מגיע יום כזה, האם לא אעניק לו כבוד ראוי?"

הבין השר את דבריו ופטר אותו לשלום.

בורא העולם שילם את שכרו של החייט: הוא מצא בתוך בטן הדג מרגלית אותה מכר וממנה התפרנס כל חייו.

(על-פי בראשית רבה, יא).