שאלה:
בר המצווה של בננו מתקרב, אבל הוא לא מעוניין בשום פנים ואופן לקרוא בתורה! כמה שביקשנו והתחננו הוא אומר שזה יהיה קשה מדאי בשבילו והוא לא יכול. מה עושים? איך אנחנו יכולים לחגוג לו בר מצווה אם הוא לא רוצה?
תשובה:
אולי תופתעו לשמוע אבל אני מכיר עשרות אלפי ילדים שחגגו את בר המצווה שלהם ואפילו לא קראו בתורה, וכן – אני אחד מהם. האמת היא שקריאה בתורה היא בכלל לא חלק חובה בטקס בר המצווה, והאמת היא שאפילו לא חייבים לקיים טקס...
התבלבלתם? הבה נתחיל עם כמה עובדות.
א. לא צריך לחגוג בר מצווה כדי להיות בר מצווה. בר מצווה זה גיל – כאשר ילד נהיה בן 13 הוא הופך להיות "בר מצווה", כלומר אדם בוגר החייב בקיום כל המצוות. גם בת מצווה זה גיל – וזה קורה בגיל 12. חשוב לזכור זאת כי גם אם מסיבות שונות ההורים המסיבה או הטקס יתקיימו אחרי תאריך יום ההולדת עצמו, הילד הוא כבר בר מצווה ברגע שהוא חוגג את יום הולדתו ה-13 לפי לוח השנה העברי.
ב. עם זאת, נהוג לערוך חגיגה גדולה לרגל יום הבר מצווה. זהו יום שמח במיוחד, יום בו הנער הנרגש הופך להיות בוגר שווה זכויות וחובות בעם ישראל.
ג. בטעות, רבים חושבים כי טקס בר המצווה חייב להיות קשור לעליה לתורה. זה לא ממש מדוייק. למשל, אם יום ההולדת של חתן הבר מצווה חלה ביום שלישי, יום בו בדרך כלל לא קוראים בתורה, כדאי מאוד להגיע לבית הכנסת באותו יום, להניח תפילין בברכה, לומר 'לחיים' עם מתפללי הבית כנסת ולציין את יום ההולדת עצמו!
ד. מגיל 13 ואילך הנער זכאי לקבל עליה לתורה. קריאת התורה נערכת בימי שני, חמישי, שבת, חגים, ראשי חודשים וצומות.
ה. קריאת התורה מורכבת תמיד מאדם שקורא מתוך ספר התורה (המכונה "בעל קורא") ואנשים שמקבלים 'עליות'. אלו שמקבלים עליה מברכים ברכה קצרה, ולאחר-מכן האדם הממונה לקרוא בתורה קורא מתוך הספר. בגיל 13, הנער זכאי לקבל עליה וגם לקרוא מתוך ספר התורה עצמו, ולכן יש רבים שנהגו ללמד את הילד לקרוא מתוך ספר התורה לשמחת הוריו ומשפחתו.
כעת נחזור לשאלתך: כפי שראית, הקריאה בתורה היא בכלל לא חלק מטקס הבר מצווה אלא אם כן ההורים והילד מוכנים להשקיע את המאמצים הנדרשים כדי לעשות זאת. אם הילד לא מעוניין – זה בסדר גמור. לצערנו, יותר מדאי משפחות משקיעים זמן רב בהכנות לקריאה בתורה ושוכחים להתכונן לאירוע החשוב יותר, עצם כניסת הילדים לגיל מצוות. עבור ילדים רבים הבר מצווה נחקקת כטראומה, אירוע מפחיד שהם שמחים להיפטר ממנו, וחבל.
את הזמן שרציתם להשקיע בלימוד הקריאה בתורה, השקיעו בחינוך, בלימוד המסורת והמורשת המפוארת שלנו כך שילדכם יבין את גודל הזכות שהוא עומד לחוות כשהוא יהפוך לנער בר מצווה.
לטווח קצר, ילד שקורא בתורה מסב נחת רוח להוריו. בטווח הרחוק, ילד שמתחבר למסורת ולמורשת יביא אף יותר נחת גם למשפחתו ולעם ישראל כולו.
שיהיה לכם במזל טוב!
כתוב תגובה