שאלה

יש לנו שני בנים תאומים בני רגע לשלוש עשרה. עוד מעט הם חוגגים בר מצווה, בשעה טובה. תאריך יום ההולדת העברי שלהם יחול בשבת, ואנחנו רוצים מאד לעשות להם חגיגה גדולה ועלייה לתורה בבית הכנסת. השאלה היא: איך מחלקים את הטלית לשניים?... זאת אומרת: מה עושים עם העלייה לתורה? הם יוכלו לעלות שניהם ביחד ולקרוא את ההפטרה, או שנצטרך להפריד כוחות ולעשות את החגיגה בשני חצאים?

(שלומית ויוסי)

פעמיים מזל טוב

אפתח כמובן באיחולי מזל טוב. אני מתפלל אתכם שיזכו לגדול יהודים טובים ומאושרים, ושהם יספקו לכם הרבה נחת.

לגופו של עניין, בדיוק כמו שכתבתם בעצמכם – העלייה לתורה בחגיגת בר המצווה חשובה מאד. בוודאי שכך אם יום הבר-מצווה חל בשבת עצמה. לכן, לא כדאי לפצל את החגיגה ולערוך אותה בשתי שבתות נפרדות, אלא לתת לשני החתנים לציין את השמחה ביומם הגדול.

לגבי הבעיה שאתם מעלים, אומר כך: נכון שהפטרה יש אחת, אבל 'עליות' יש הרבה. בכל קריאה בתורה בתפילת הבוקר בשבת, יש שמונה אנשים שנקראים לעלות לתורה – כל אחד לקטע אחר מהפרשה. רבים נוהגים לכבד את חתן בר המצווה בעליית ה'מפטיר' השמינית והאחרונה ובקריאת ההפטרה, אבל ישנם גם מנהגים אחרים. כך שאין שום בעיה לכבד את שני הנערים בכל 'עלייה' אחרת (כל אחד בנפרד, כמובן), גם אם הם לא יקראו את ההפטרה.

למעשה, אפשר למצוא פתרון שיאפשר להם גם לקרוא את ההפטרה (הם בוודאי התכוננו לרגע הזה במשך חודשים, ואף אחד לא רוצה לאכזב אותם). הפתרון הוא כזה: שני התאומים יעלו לתורה בנפרד, כפי שאמרתי קודם, ואחר כך מי שעלה לתורה ל'מפטיר' יקרא את הברכות ויכבד את התאומים בקריאת ההפטרה בקול (הוא עצמו יקרא את ההפטרה בשקט). אפשר לחלק ביניהם את קריאת ההפטרה, כך שכל אחד יקרא מחצית ממנה.

אם תנהגו כך, שני התאומים יזכו למרב תשומת הלב, ללא קנאה ותחרות ביניהם, ושניהם ירגישו חתני השמחה. בטח, אפשר לזרוק סוכריות פעמיים...

התייעצו מראש עם רב בית הכנסת שבו אתם מתכוונים לערוך את החגיגה. הוא בוודאי יוכל להסביר לכם את האפשרויות העומדות בפניכם ולסייע לכם בהתאם למנהג המקומי.

ושוב: פעמיים מזל טוב!