חסיד אחד ביקש ללמד את בנו לקח אותו לא ישכח לעולם. באחד מימי החורף הקרים, הוא לקח אותו אל הנהר. "בני יקירי, אנו נטבול כעת במימי הנהר הקפואים" אמר החסיד לבנו, "ומיד עם צאתך מהמים, אעטוף אותך במגבת חמה שהבאתי עמי."

ברגע שרגליו של הנער נגעו במים, נפלטה מפיו צעקה "אייי..." וכשהוא יצא והתעטף במגבת, פלט אנחה של עונג "אההה."

"ביקשתי ללמד אותך לקח חשוב לחיים" אמר לו אבא. "בחיים, יש דברים שמתחילים ב"אייי" ונגמרים ב"אההה", ודברים אחרים מתחילים ב"אההה" ונגמרים ב"אייי."

"זכור תמיד ולעולם לא תשכח: כל הדברים המתחילים ב"אייי", אלו הם המצוות. קשה לקיימן, אך לאחר שאתה מתגבר על יצרך תתענג ב"אההה."

"העבירות, לעומת זאת, מתחילות ב"אההה" שכן נדמה שהן יביאו לך תענוג, אך הן יסתיימו ב"אייי", בחרטה ובצער על קיום העבירה."