החלק השלישי והאחרון בתנ"ך, מיוצג באות כ', הכתובים. בשונה משני החלקים הראשונים, החומשים והנביאים, קטגוריית הכתובים מייצגת מגוון סגנונות שונים – ממזמורי תחינה ושבח בספר תהילים, דרך מאורעות היסטוריים כמו ספר איוב ומגילת אסתר, לצד דברי חכמה כמו ספר משלי וקהלת. מה שמאחד אותם היא הדרך בה הם נכתבו – ברוח הקודש1 .

במאמר שלפנינו נסקור את הכתובים ונלמד מי כתב אותם.

הכתובים וסדרם

ספרי הכתובים כוללים 12 ספרים. הנה הם, לפי הסדר שהובא בתלמוד2 :

רות, תהלים, איוב, משלי, קהלת, שיר השירים, איכה, דניאל, מגילת אסתר, עזרא, דברי הימים.

סדר זה מבוסס על כרונולוגיה המשלבת את זמן כתיבת הספרים והאירועים המתוארים בהם.

מי כתב את הכתובים?

רות – סיפורה המפורסם של רות, שעזבה את ארצה ומולדתה והצטרפה לעם ישראל, התרחש לפני תחילת תקופת המלוכה. המגילה נכתבה על-ידי שמואל הנביא.

תהלים – דוד המלך, נכדה של רות, היה זה שחיבר את ספר התהלים. ראוי לציין שלא כל ספר התהלים נכתב על ידיו, כפי שנפרט בהמשך.

איוב – ישנם דעות רבות בקשר לשאלה מתי חי איוב, ולדעה אחת "איוב לא היה ולא נברא אלא משל היה". אחת הדעות מציינת את איזכור מלכות שבא3 כהוכחה לכך שאיוב חי בתקופת מלכת שבא, שחיה בתקופת דוד המלך (ואף נפגשה עמו4 ). לפי דעה זו ניתן להבין מדוע ספר איוב הוצב לאחר ספר התהילים.

כאמור, בתלמוד 5 מובאות מגוון דיעות מתי חי ופעל איוב, כמו – בזמן המרגלים, בימי שפוט השופטים, מעולי הגולה. לפי האומרים שספר איוב הוא משל בלבד, היה ראוי להציב אותו בתחילת הכתובים, אך מכיוון שההתרחשויות בספר זה הן "פורענות" (צרות וייסורים) העדיפו שלא לפתוח בו. לדעה זו משה רבינו6 כתב את הספר מפי הבורא7 .

משלי; קהלת; שיר השירים – אלו הם שלושה ספרי חכמתו של שלמה המלך, שנכתבו על ידי המלך חזקיה8 , תלמידיו ובני דורו.

איכה – מגילת תיאור חורבן בית המקדש הראשון, שהתרחש לאחר ימי שלמה. הספר נכתב בידי הנביא ירמיהו שחי בימי חורבן הבית.

דניאל; אסתר – שני הספרים הללו מתארים את המשך מאורעות עם ישראל, בתקופת דניאל שחי בגלות בבל לאחר תקופת ירמיהו, וסיומה של תקופת גלות בבל בימי המלך אחשוורוש, המתוארת במגילת אסתר. שני הספרים הללו נכתבו על ידי אנשי ה"כנסת הגדולה9 ".

עזרא – ספרו של עזרא הנביא, מי שהנהיג את שיבת העם לארץ בסוף גלות בבל. ספר זה כולל גם את הספר "נחמיה", הנחשב במסורת היהודית10 כחלק ממנו.

דברי הימים – ספר הכולל את ייחוסו של עם ישראל, מאז אדם הראשון, בן אחר בן, עד לכותב הספר – עזרא הסופר.

ספר תהלים

כאמור, ספר תהלים יוצא דופן בכך שאנשים רבים היו שותפים לכתיבתו, ומפורטים בהרחבה בתלמוד11 : "דוד כתב את ספר תהלים על ידי עשרה זקנים". כלומר, הוא כלל בספרו פרקים שחיברו עשרה אנשים אחרים. ואלו שמותם:

אדם הראשון – חיבר את פרק קלט, בו פסוקים רבים המתפרשים בתלמוד12 כתיאורים לבריאתו. ולדוגמה: "גלמי ראו עיניך"; "תשת עלי כפכה".

מלכי צדק – מלך מקראי שחי בתקופתו של אברהם אבינו13 ; חיבר את פרק קי בו נאמר14 "על דברתי מלכי צדק".

אברהם אבינו – חיבר את פרק פט, הפותח במילים "משכיל לאיתן האזרחי"; התלמוד מציין כי "איתן האזרחי" הוא כינוי לאברהם אבינו.

משה רבינו – חיבר את הפרקים צ-ק, שתחילתם במילים "תפילה למשה"15 .

הימן; ידותון; אסף – שלושה משוררים בני דורו של דוד; לכל אחד מהם מתייחסים פרקי התהלים ששמו מופיע בתחילתם16 .

שלושת בני קורח – אסיר, אלקנה ואביאסף17 . הפרקים18 הפותחים במילים "לבני קורח" מיוחסים אליהם.

שילוש ושילוב

עם חתימתה של סידרת המאמרים על שלושת הקטגוריות של תורה שבכתב, ראוי להתעכב על השילוש הבולט בתורה, וכדברי התלמוד19 על מתן תורה: "יבורך הבורא, שנתן תורה משולשת (המורכבת מ"תורה", "נביאים" ו"כתובים") לעם משולש (של "כוהנים" "לויים" ו"ישראלים") בחודש המשולש (חודש סיוון, השלישי מחודש ניסן).

החלוקה לשלוש דומיננטית גם במרכז ההוויה היהודית, כאשר ההדגשה היא על חיבור בין בורא העולם ובין עם ישראל והתורה.

הרבי מליובאוויטש זצ"ל20 מצביע על כך שגם באדם, כל אדם, ישנה החלוקה לשלוש, אלו הם כוחות האדם: מחשבה, דיבור ומעשה. בתורת החסידות מכונים הכוחות הללו "לבושי הנפש", משום שהם הכלים דרכם יכולה הנפש לבוא לידי ביטוי, בדומה ללבוש.

חלוקת התורה לשלושה חלקים, וחיבורם של שלושת הקצוות תורה-אדם-בורא, צריך להתבטא בכל שלושת הכוחות – "לבושי הנפש": לא די במחשבות חיוביות, אך מעשים המנותקים מרגש ומחשבה גם הם אינם מספיקים.