פתגמים של אדמו"ר האמצעי

כאשר משוחח האחד עם זולתו בענייני עבודת ה’, ולומדים יחד - הרי זה מצב של שתי "נפש אלוקית" נגד "נפש טבעית" אחת

יום ההולדת של צדיק, וביחוד של נשמה כללית, הוא חג בכל העולמות ועת רצון. הקב"ה שמח כביכול בשמחה גדולה, וכל המשתתפים בשמחה גדולה זו נהנים משולחן גבוה - מסעודת המצוה של מעלה בגן עדן העליון ובגן עדן התחתון.

כמה קשה המחלוקת, עד אבדון תאכל ממש ברוחניות ובגשמיות.

לפני עלות השחר גובר החושך ביותר, משום שאור השחר קרוב לבוא. כך גם החושך הגדול של גלות זוו הכנה היא לאור הגדול של משיח; אור שהוא גדול עוד יותר מזה שהאיר בגילוי של מתן תורה. כך היא המידה: אחר מכה - רפואה, אחר צרה - ישועה ונחמה.

לעתיד, הגוף ישתנה כפי שהיה מצבו של אדם הראשון לפני חטא עץ הדעת, שגופו היה נקי מכל רע.

בגלל המסירות נפש הלזו (של אבי) על תורת החסידות פסקו בבית דין של מעלה, אשר בכל ענין של תורה יראת שמים ומדות טובות תהי' יד מקושריו והולכי בעקבותיו על העליונה.

כל דין מלובש בו מבחינת החסד בהעלם... ובכלות מידת הדין, שם דוקא יגלה עוז האהבה שהיה מלובש בו

גם זה אשר ירבה רעתו בכל העבירות שבעולם, הנה גם הוא מוסר נפשו בפועל על קדוש השם, כיון שהוא יודע שנעשה נפרד מאלקות וזה אינו יכול בשום אופן.

כאשר יבוא המשיח, אפילו בהמות וחיות יכירו את בוראם. כמו שנאמר "ונגלה כבוד ה', וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דיבר".