יסוד האמונה היהודית הוא כי יש רק אלוקים אחד לעולם. כבר מימי אברהם אבינו, המאמינים היו צריכים להתמודד עם עולם שטוף באלילים ובפסלים. פסוקים רבים בתורה עוסקים באיסור עבודת אלילים ובהשמדת פולחנה בכל מקום בו אנו יכולים לעשות זאת. כי עבודת אלילים היא לא רק טיפשות; היא גורמת למוטט את היסוד עליו עומד העולם. (עוד בנושא ראו את המאמר: מה כל-כך רע בעבודת אלילים?)

לפנינו דוגמה אחת לכך.

שינוי השם

לאחר כיבוש מוצלח של עיר, היו נוהגים הכובשים להשתלט על העיר ולבזוז את השלל.

כובשים רבים בעת העתיקה היו משנים את שמות הערים הכבושות. הדבר נעשה בעיקר כדי להשליט על העם את ריבונותו הבלתי מעורערת של הכובש ולהנציח את שלטונו; אבל מעקב קצר אחרי הכיבושים המופיעים בתנ"ך יגלו לכם כי בדרך-כלל עם ישראל הותיר את השם המקורי של העיר על כנה.

בפרשת מטות מתוארות שתי ערים עם גורל שונה:

"ובני ראובן בנו את חשבון, ואת אלעלא, ואת קריתים, ואת נבו ואת בעל מעון מוסבות שם1 ."

רש"י2 בפירושו מבאר זאת כך:

שמות הערים נבו ובעל מעון היו שמות של אלילים אמוריים. לפיכך, כאשר בני ראובן כבשו ערים אלו, הם הסבו (החליפו) את שמות הערים כדי שלא להשתמש בשמות אליליים.

שמות גנאי

אלו שמות העניקו בני ראובן לערים? הדבר לא מופיע במקרא, אך בתלמוד אנו מוצאים מקרה דומה בו היהודים היו משתמשים בכינויי גנאי למקומות בהם היו עובדים עבודה זרה.

התלמוד3 מספר על מקומות פולחן שנקראו בשם "בית גליא" – בית הגל הגבוה ו"עין כל" אותם כינו היהודים בשמות "בית כריא" – בית הבור השפל ו"עין קוץ4 ." מקום אחר נקרא בשם פני מלך, והוא קיבל את השם פני כלב.

בימינו

גם כיום, לערים רבות יש שמות של עבודה זרה, או שמות המקדשות כמרים מסויימים כמו "סיינט פול", "סן פרנסיסקו", "סן פאולו" וכדומה. לפיכך, ישנם כאלו הבוחרים שהשמיט את המילה הראשונה (סיינט או סן שמשמעותה קדוש) או להשתמש באות ס' בלבד כדי להימנע מהאדרת עובדי אלילים.

חשיבות השם

במאמר זה ראינו את חשיבות השם, גם כאשר מדובר בשמה של עיר. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בשם אותו מעניקים לילדינו, יש להשתדל להשתמש בשמות קדושים בעלי משמעות חיובית, ולהימנע משימוש בשמות שליליים.