איך מכבדים? תלוי את מי שואלים. בפגישה עם אדם, למשל: בתרבות האירופית לחיצת היד היא אות לכבוד, אך במזרח הרחוק נהוג דווקא לקוד בפני הזולת כדי להביע את הערכתנו אליו. בצבא מכבדים את הבכירים בהצדעה, וגם קימה בפני הנכנס מסמלת כבוד, הייתה נהוגה בבתי הספר בעת כניסת המורה ומונהגת עד היום באולמות בית המשפט.
בעצם, כל הכיבודים השונים הללו הם דרכים שונות לכבד אנשים. ומה לגבי נתינת כבוד למקומות? על חשיבותו הרבה של בית הכנסת כבר למדנו, ובהרחבה. קדושתו הרבה ברורה ומובנת, וכך גם הצורך לכבד את בית הכנסת. אבל איך מכבדים את בית הכנסת? מה נקרא כבוד, ומהו ההיפך? על כך, ועוד הנהגות הראויות - והלא ראויות - בבית הכנסת, בשורות הבאות.
בית כנסת ובית מדרש
בתלמוד, וכך גם בספרות ההלכתית, מבחינים בין "בית כנסת" ו"בית מדרש". בעוד שבית הכנסת הוא מקום לתפילה, בית המדרש יועד ללימוד תורה.
באופן כללי קדושתו של בית המדרש גבוהה מקדושתו של בית הכנסת, ולמרות זאת ישנם פעולות מסוימות שאסור לעשותן בבית הכנסת אך מותר לעשות בבית המדרש.
פרדוקס? לא כשמבינים את ההיגיון שמאחורי הדברים: בבית המדרש שהו הלומדים במשך שעות ארוכות, וכדי שלא לבטלם מלימוד התורה העדיפו לאפשר להם לאכול, לשתות ולישון בבית המדרש. זמן השהות בבית הכנסת הוא מטבע הדברים קצר יותר, ולפיכך על הנמצאים בו להיזהר מביצוע פעולות שעלולות להפחית מכבודו.
תחזוקה
חלק מכבודו של המקום הוא שמירה על ניקיונו. אם ביקרתם אי פעם במוזיאון, או כל מבנה אחר שאמור להיות מכובד, וודאי הבחנתם בבוהק הניקיון בכל פינה. בית הכנסת אמנם זוכה לתנועת נוכחים תכופה יותר, וביניהם גם ילדים רבים, אך אין בכך כדי לגרוע מהצורך לשמור על נקיונו של המקום וחובה לנקותו לפי הצורך 1 .
מסופר2 על רבו של פרשן המקרא הנודע רש"י - רבינו יעקב, שלא הניח למנקי בית הכנסת לנקות את השטח שלפני ארון הקודש, אלא היה מנקה אותו בעצמו בעזרת... זקנו העבות והארוך. בפעולתו זו ביקש להביע את חשיבות ניקיון בית הכנסת.
מעניין לדעת: הנקיון הכללי נקרא בספרות ההלכתית בשם "כיבוד". זהו הכינוי לניקיון כללי, המגיע מלשון התלמוד והמשנה.
פעולת ניקיון נוספת המוזכרת בהלכה היא "ריבוץ" - שמשמעותה: זילוף מים על רצפת בית הכנסת. הרטבת הרצפה הייתה רלוונטית בימים בהם הייתה הרצפה מחופה בחול ומטרת הזילוף הייתה כדי למנוע את עליית ענני האבק מדריכת המתפללים.
גם המנהג להדליק נרות בבית הכנסת הוא חלק מהרצון לכבד את המקום3 .
קוד לבוש
לפני שניכנס אל בית הכנסת, חשוב לעצור רגע ולהתבונן על לבושנו. כבודו של בית הכנסת דורש זאת.
אירוע מכובד, יודע כל אחד, דורש לבוש מתאים. אף אחד לא יעלה על דעתו להגיע למסיבה מחוייטת כשהוא לבוש בבגדים ספורטיביים. גם הכניסה לבית הכנסת דורשת קוד לבוש מסויים.
נכון, התפילה בבית הכנסת איננה מסיבה, והקדוש-ברוך-הוא מקבל כל אחד, כשהוא בא בכל לבוש, ובכל זאת מדגישה ההלכה4 : יש להקפיד על לבוש נקי מכל לכלוך כאשר באים לבית הכנסת.
הדרישה הזו אולי נשמעת לנו טריוויאלית, אך היא מקבלת פרספקטיבה אחרת כאשר חושבים, למשל, על בעלי מקצוע שעוצרים ממלאכתם באמצע היום ו"'קופצים" לתפילה בבית הכנסת. אין בעיה לשאת תפילה בסרבל עבודה, אבל ראוי בהחלט לאבק את הטיח מהבגדים לפני שנכנסים למבנה המקודש...
התייחסות נוספת ללבושו של הנכנס בשערי בית הכנסת, הוא התזכורת שלא להיכנס לבית הכנסת בראש מגולה5 .
סכין מסוכנת
ומה לגבי הציוד שאנו נושאים איתנו? הוראה נוספת, לא מפורסמת: ישנו איסור להיכנס לבית הכנסת בסכין ארוכה6 . היו שהסבירו שהאיסור הוא דווקא כשהסכין מגולה7 .
ככל הנראה8 מיוסד האיסור על הדין בבניית המזבח שהיה בבית המקדש, האוסר שימוש בברזל בעת הבנייה9 - מפני שהברזל מקצר חיים, ומטרתו של המזבח היא להאריך חיים; כך גם בית הכנסת מיוחד לתפילה שמאריכה חיים, וראוי שלא להכניס אליו סכין שמקצרת חיים.
ומה לגבי נשק מודרני - אקדח או רובה? כמובן שבמקרים בהם הוא נדרש בבית הכנסת לצורך הגנה חובה להכניסו לבית הכנסת, משום שקדושת החיים היא מעל הכל, אך ראוי להסתירו ככל האפשר.
גם כאשר אין צורך מבצעי בהכנסת הנשק לבית הכנסת - אם אין אפשרות להשאירו בחוץ, ניתן לסמוך על דברי האומרים שהסתרת הסכין מתירה את הכנסתה לבית הכנסת - ולהסתירו.
פיתרון יצירתי ניתן למחזיקי הנשק שלא לצורך מבצעי מיידי (כמו אם ישנם כמה מתפללים חמושים ולצורך ההגנה מספיק אחד או כמה מהם) - לפרוק את המחסנית מהנשק. ללא התחמושת, אין בנשק את סכנת ההריגה המיידית וממילא אין בעיה בהכנסתו לבית הכנסת10 .
כלב נחייה
האם מותר להכניס כלב בבית הכנסת? כעיקרון יש להימנע מכך, אך אם בעלי הכלב זקוקים לעזרתו, הדבר מותר.
כך פסק הרב משה פיינשטיין, מגדולי הפוסקים בדור האחרון שחי באמריקה,11 בקשר לעיוור המשתמש בכלב נחייה להליכתו להיכנס עם כלבו לבית הכנסת.
עם זאת, המליץ הרב פיינשטיין, ראוי להציב את הכלב סמוך לכניסה ככל האפשר, כדי לא לבלבל את המתפללים ולהפריע להם בתפילתם12 .
נשיקה וירטואלית
ההנהגה בבית הכנסת כוללת פרטים רבים, שנובעים מקדושתו של המקום. אחד מהם: איסור לאב לנשק את בניו ובנותיו בבית הכנסת 13 .
הטעם לאיסור: בעת השהייה בבית הכנסת ראוי להדגיש רק את אהבתנו לבורא, וכך גם להזכיר לעצמנו שזוהי האהבה הגדולה ביותר שיש לנו14 .
אכילה, שתייה ושינה
כבודו וקדושתו של בית הכנסת אוסרים את השימוש בו לצרכים פרטיים, למעט בהסתייגויות מסויימות שיפורטו מיד.
כאמור, בדין זה ישנו הבדל בין בית הכנסת ובית המדרש בהגדרתם ההלכתית. אז מתי מותר לאכול ולישון בבית הכנסת?
אכילה: אכילה פרטית הותרה בבית הכנסת רק במקרה דחוק במיוחד15 , כאשר האדם הנמצא בבית הכנסת רעב ואין לו אפשרות לאכול במקום אחר. בבית המדרש התירו לאכול בכל מקרה, כדי להקל על הלומדים ולא לבטל את זמנם ביציאה מבית המדרש לאכילה וחזרה אליו.
יוצאת מן הכלל היא סעודה של מצווה, אפילו אם המצווה אינה קשורה ישירות לבית הכנסת או לתפילות בו - מותר לערוך את הסעודה בבית הכנסת ולאכול בו ללא שום חשש16 .
שינה: בבית כנסת (המשמש לתפילות בלבד) אסור לישון אפילו שנת עראי17 , אך בבית המדרש מותר.
בימינו, בונים את בתי הכנסת "על תנאי", הגדרה הלכתית שמאפשרת לערוך בהם סעודות, לאכול בהם וכדומה.
חשבון בבקשה
יש לך חשבון פתוח עם חבר שפגשתם בדיוק בבית הכנסת, וזו נראית הזדמנות מצויינת "לסגור חשבון"? כדאי שתתאפק18 ... עריכת חשבונות ועסקים מהווה את ההיפך המוחלט מכבודו של בית הכנסת. פשוט לא מתאים.
יוצאים מן הכלל הם חשבונות של מצווה כמו חישובי המאזן של קופת צדקה או בדיקה כספית לצורך פדיון שבויים - המותרים בבית הכנסת.
כניסה שלא לצורך
בית הכנסת הוא מקום קדוש, וככזה הוא ראוי שנשתמש בו לדברים קדושים בלבד ולא לשימוש אישי.
האם מותר להיכנס לבית הכנסת אם יורד גשם זלעפות? האם מותר לי להיכנס לקרוא לחבר שיושב בתוך בית הכנסת?
במקרים כאלו, כדאי לקיים איזו מצווה בבית הכנסת. כך אנו נכנסנו לבצע מצווה, ובנוסף לכך גם כן השגנו את המטרה האישית. לדוגמה: ללמוד משהו בבית הכנסת, או אפילו לשבת שם לזמן קצר – כי עצם הישיבה בבית הכנסת היא מצווה.19
קיצור דרך
לפעמים בית הכנסת יכול להוות קיצור דרך. אם יש לבית הכנסת שני פתחים, כל אחד מהם מוביל לכיוון אחר. אולם אין לעבור בבית הכנסת רק בשביל לקצר את הדרך.
אולם אם אדם נכנס לבית הכנסת כדי להתפלל מפתח אחד, ובסיום תפילתו הוא רוצה לצאת מהפתח השני, שקרוב יותר למחוז חפצו - מותר לו לעשות זאת20 .
ובנימה אחרת: גם כאשר לבית הכנסת יש רק פתח אחד, כאשר נצא ממנו לאחר התפילה נהיה קרובים יותר למחוז חפצנו האמיתי: להתקרב ככל האפשר לאבינו שבשמים.
הוסיפו תגובה