בונים בית כנסת... מה חשוב לדעת?

כשסדקים נראים בקירו של מבנה ציבורי בעיר, זה עלול להיות מסוכן. לפעמים אין ברירה, וחייבים לשבור את המבנה ולבנות אותו מחדש. עד כאן, הכל מוכר והגיוני.

אבל מתי אירע שאחד מנכבדי העיר עבר להתגורר במבנה-חורבה עד שמלאכת הבנייה תושלם?

תתפלאו, אבל זה בדיוק מה שקרה בעיר "מתא מחסיא" שבבבל. המבנה המדובר, שכתלו נסדק, היה בית הכנסת המקומי, והאיש הנכבד הוא האמורא רב אשי.

למרות שרב אשי היה מפורסם בעשירותו1, הגמרא2 מספרת שהוא לא חס על כבודו ונשאר לגור בבית הכנסת מעת החרבת הקיר ועד להשלמת מלאכת בנייתו בעת התקנת המרזבים, וזאת כדי לזרז את התושבים לסיים את הבניה בהקדם

סיפור קטן, שיכול לתת לנו מושג משמעותי על חשיבות בניית בית הכנסת.

מתי צריכים לבנות בית כנסת?

אפילו במקום בו מתגוררים עשרה יהודים בלבד, יש לבנות בית כנסת3. ההלכה מציינת4 שמכיוון שזהו מבנה ציבורי עבור הקהילה כולה, ניתן לכפות את התושבים כדי להשתתף בהוצאות הבנייה,

כאשר יכולותיהם הכלכליות של בני העיר מועטות, ואין להם את היכולת להוציא את הסכום הנדרש לבניית בית לתפילה - עליהם לשכור5 מבנה ולייעד אותו לשמש כבית כנסת, עד שיתעשרו ויבנו בית כנסת קבוע.

חיוב חריג זה מלמד אותנו על החשיבות הגבוהה של מצוות בניית בית הכנסת, עליה נאמר בזוהר6 שהיא "מצוות עשה מן התורה".

המדריך לבנאי המתחיל

כאשר ניגשים לבנות בית, האדריכל הוא זה שמתכנן את תכניות הבית. בבית הכנסת הדבר שונה; כדי לדעת איך לבנות בית כנסת כראוי - יש להתייעץ עם רב7

צורתו הארכיטקטונית של בית הכנסת אמנם אינה קבועה8, ועל כך יעידו בתי כנסת רבים שנבנו בצורות מגוונות - מגן-דוד, טרפז, משולש או עיגול - אך כללים רבים אחרים הופכים את ההתייעצות עם הרב לחשובה.

שאלה של מיקום

בתוספתא9 נאמר שבניין בית הכנסת חייב להיות "בגובהה של עיר" כלומר, הבית הגבוה ביותר בעיר. אין פירוש הדברים שהבניין עצמו צריך להיות גבוה יותר משאר הבתים. אפשר10 למקם את בית הכנסת על גבעה שתתן לו את הגובה המתבקש למרות שהמבנה עצמו נמוך.

הסברו של המאירי11 להנחיה זו: בית הכנסת נבנה לכבודו של הקדוש-ברוך-הוא. כאשר בונים מגדל גבוה המייצג כבוד ומתנשא מעל לבית הכנסת זהו זלזול בכבודו של בית הכנסת.

[לפי הסבר זה12 נוכל להבין מדוע בימינו קיימים בתי כנסת צמודי-קרקע רבים גם בערים בהן מתנוססים לגובה גורדי שחקים, ומדוע בית הכנסת השכונתי הסמוך אלינו אינו הבית הגבוה ביותר בעיר:

בדרך-כלל, הבנייה האורבנית בימינו מתנשאת לגובה מתוך רצון לחסוך בשטח ובעלויות, ולא לשם תצוגת כבוד. לכן אין בבנייני המגורים הגבוהים מבית הכנסת פחיתות כבוד לגביו.]

המצפן היהודי

גם כיווני הפְנים בתוך בית הכנסת זוכים לתשומת לב מיוחדת, וכדי לקבוע כיצד למקם את בית הכנסת באופן הנכון נדרשת מיומנות13.

בית הכנסת "החורבה" בסוף המאה ה-19

הסיבה לכך היא הצורך14 לעמוד בעת תפילת העמידה (תפילת "שמונה עשרה") כשהפנים מכוונות כלפי מקומו של בית המקדש בירושלים, שמחייב את קביעת ארון הקודש (שלכיוונו מתפללים) בבית הכנסת בהתאם.

בפועל, לא מדייקים15 לקבוע את ארון הקודש בקו ישר בדיוק מול מקום המקדש, אך לפני שמצמידים אותו לאחד מקירות המבנה נדרשים חישובי הרב כדי לדעת איזה מהם הוא המתאים ביותר לכיווני התפילה המתבקשים16.

פתחו לי פתח

התוספתא17 מציינת כי את פתח בית הכנסת יש לקבוע מקדימה. נשמע מוזר? לא כשמכירים את לשון התורה, שמכנה את צד מזרח בשם "קדם".

מהפסוק "והחנים לפני המשכן קדמה18", המדבר אודות משכן העדות שהקימו בני ישראל בארבעים שנות מסעם במדבר, למדים לבניית בתי הכנסת - שראוי שפתחו יוצב במזרח בית הכנסת.

רבינו אשר19 מסביר שהסיבה לקביעת הדלת במזרח בית הכנסת, היא כדי שהוא יכוון מול ארון הקודש - בימים בהם נכתבה התוספתא, היה ריכוז היהודים ממזרח לירושלים וכדי להתפלל לכיוון מקום המקדש עמדו ופניהם למערב.

לכן, הנמצאים מזרחית לירושלים ומתפללים לכיוון מזרח, יקבעו את דלת בית הכנסת דווקא בצד מערב20 - בקיר שממול לארון הקודש.

חלונות של שמים ואור

גם החלונות זוכים ליחס מפורש בגמרא21, המציינת את הצורך בהם בבית הכנסת.

לפי פירוש רש"י, החלונות נועדו כדי שהמתפלל בבית הכנסת יראה בתפילתו את השמים, שיזכירו לו את הבורא ויעזרו לו להכניע את ליבו לפניו בתפילתו. לפי שיטה זו22 מיקום החלונות צריך להיות דווקא בקיר שלכיוונו מתפללים - כדי שיוכלו להביט בעדם אל השמים בעת התפילה.

יש מי שמפרש23 שהחלונות נועדו רק כדי להאיר את בית הכנסת, כדי שהנמצאים בו יוכלו לשאת תפילה במנוחה וביישוב הדעת. לדבריו, החלונות יכולים להיות בכל מקום בבית הכנסת.

בספר הזוהר נכתב24, שעל פי הסוד ראוי שבבית הכנסת יהיו תריסר חלונות.

זה א-לי ואנווהו

לטקסטורת הקירות בבית הכנסת מקום של כבוד בספרות התורנית של המאות האחרונות. הסיבה לכך היא המנהג שפשט בבתי כנסת רבים לעטר את הקירות באיורים שונים, ביניהם גם דמויות חיות. כך, בבתי כנסת רבים ניתן למצוא גילופי אריות האוחזים בלוחות הברית.

מתברר כי קיימות דיעות שונות האם כדאי לאייר את קירות בתי הכנסת.

היו שחששו25 ממנהג זה שכן כשמופיעה צורת חיה לצד ארון הקודש, נראה למתבונן מהצד כאילו שהמתפללים משתחווים לה. אולם רבו הפוסקים שביטלו את החשש הזה, ובפועל לא נמנעו בגללו מעיטור בית הכנסת.

טעם אחר להסתייגות מהציורים על הקירות, ללא כל קשר לדמויות החיות, היא חשש26 שהציורים המרהיבים יעסיקו את המתפללים בעת התפילה וימנעו מהם את הריכוז המתבקש במהלכה.

חשש זה הביא את מחבר ערוך השולחן להציע שלא לקשט את קירות בתי הכנסת בכלל, ולהותיר אותם חלקים מכל וכל.

הרבי מליובאוויטש27 מתייחס לחשש זה בכובד ראש באגרת שכתב, ועל אף שהוא מוצא דרך לסנגר על אלו הנוהגים לעטר את בית הכנסת שלהם, הוא מציין שציורים ושלטים התלויים בבית הכנסת עלולים לבלבל את המתפללים להתרכז כראוי בתפילתם, ולפיכך ראוי להימנע מהם. עם זאת, הדברים אמורים רק בציורים של ממש ולא באיורי פרחים וכדומה28.

[מעניין לציין כי מסיבה זו בבתי כנסיות של חסידי חב"ד נמנעים מכתיבת הפסוק "שיויתי ה' לנגדי תמיד" המופיע על עמודי תפילה רבים. זאת, כאמור, מחשש שהדבר עלול לבלבל את החזן.]

עצה אחת מעשית לתפילה כראוי נתן הרבי בהזדמנות אחרת29, ובה נהג גם בעצמו: לקרוא את כל מילות התפילה מתוך הסידור, גם אם יודעים אותן בעל פה. זוהי הדרך הטובה ביותר להצליח להתרכז בדברים שאנחנו אומרים בתפילה!